הרקע:
התרופפות בתחושת הביטחון האישי של הציבור כמו גם הכירסום במידת האמון של הציבור בניקיון התהליכים במערכות הציבוריות, מהווים איום אסטרטגי על החברה והכלכלה בישראל ופגיעה באיכות החיים בארץ.
הנחת העבודה: רובו המכריע של הציבור הינו שומר חוק!
 
לפיכך: בהמשך לקווי המדיניות מיוני 2006,  מוגשת המדיניות העדכנית של השר, אותה תיישם משטרת ישראל כתוכנית עבודה כוללת במקביל לשב"ס ולמשרד לבט"פ עצמו וזאת בארבעה מישורים:

א. סיוע ותמיכה מוגברים באזרחים שומרי החוק
ב. מאבק חסר פשרות מול הפושע והעבריין
ג. שינויים פנים ארגוניים שיהפכו את המשטרה לגוף אפקטיבי יותר באופן משמעותי
ד. שילוב ותאום הדוקים יותר עם גורמי הממשלה ומערכות החקיקה והמשפט והרשויות המקומיות לחיזוק מערכת האכיפה

התכנית תתבצע בארבעה ממדי זמן:

• טווח הזמן המיידי – שנת 2007
• הטווח הקצר – שנת 2008
• הטווח הבינוני – תקופת התכנית הרב שנתית 2008 – 2012
  בתוכו התקציב הרב שנתי – 2008 – 2010
• הטווח הארוך – 2012 – 2020

לוחות זמנים לביצוע
תחנות המשטרה ברחבי הארץ שהוגדרו כיחידות הלחימה המרכזיות בעבריינות הינן נקודת הקשר המרכזית בין המשטרה לבין האזרחים שומרי החוק .
השוטר בתחנה צריך להיות חדור ביטחון ביכולתו המבצעית והמקצועית, להתמודד עם כל בעיה בתחום התחנה ולתת לה מענה הולם. ידע כל שוטר כי בעת הצורך יעמדו כל משאבי הארגון כדי לסייע לו בהשגת היעד ולכן:

1. תקן השוטרים והאמצעים הקבוע כיום בתחנות – יאוייש לאלתר ובעדיפות עליונה (סיור, בילוש, חקירות וכו').
2. תגבור התחנות שנקבעו בכאלף לוחמי משטרה יימשך עד לקביעת מפתח תקן חדש בתחנות על בסיס דמוגרפיה, מאפייני עבריינות וכד' .
3. ערים או אזורים המהווים מוקדי פשע ואלימות חריגים בהיקפם או בעוצמתם,יטופלו בשוטף גם על ידי יחידות עילית של משטרת ישראל.
4. יצומצמו בהדרגה מפגשים בשטח של השוטרים בשירות חובה (שח"ם) עם העבריינים  ועם האזרחים, באופן שעד לשנת 2009 היקף השח"ם בניידות לא יעלה על  שליש מכוח השיטור.
5. מג"ב "כמחוז השביעי" של משטרת ישראל ישא באחריות (מקבילה) ללחימה כנגד הפשיעה החקלאית ויתן הגנה למגזר החקלאי.  

במסגרת המאבק חסר הפשרות בפשיעה בעבריינות ובשחיתות הציבורית:

1. יבוצע שיפור דרמטי בכלי האיסוף המודיעינים: 
   
   • יבוצע תכנון מערך האיסוף הסיגינטי (מודיעין אלקטרוני- signal Intelligence) על כל מאפייניו כדי לאפשר למשטרה להגיע לנגישות אופציונלית מלאה לכל ספק תקשורת במדינת ישראל. 
   • מיצוי מלא של המערך הקיים כבר היום בסיגינט המוקצה למשטרה. 
   • הסדרת הממשק מול השב"כ וסיום תהליכי חקיקה נדרשים כדי לאפשר ביצוע מחקרי תקשורת ופעולות נוספות בכלים העומדים לרשות המדינה כיום.
      
2. חיזוק משמעותי של האגרוף המשטרתי ללחימה בפשיעה הכבדה והמאורגנת:
   • בחינת האיגום של היחידות הארציות לנושאים הנ"ל.  הצגת הנושא 
   • הקמת כח מבצעי ארצי לנ"ל. עד סוף 2007
   • מיקסום יכולות המוקד המודיעיני המשולב (אח"מ, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, ניירות ערך).
   • בניית הרשות להגנה על עדים.  (משרד לבט"פ) 
   • העברת הכליאה והליווי מהמשטרה לשב"ס. סיום עד סוף 2007
     
3. הגדלה ושיפור משמעותיים של הראיות החד משמעיות בפיענוח פשעים ובתיקי בית משפט: 
   • היכולות הקיימות במז"פ יחדלו מלהיות צוואר בקבוק (מאגר DNA, טביעות אצבע, כלי נשק וכד') 
     
4. בחינה של שיפור החוזי הן לאיסוף המודיעיני והליווי המבצעי והן לצורך תיק הראיות. 

לחימה בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה משמעותית, אשר תכליתה  הגברת ההרתעה בקרב נהגים עבריניים, תוך בחינת שילוב את"ן גם באכיפה העירונית:

1. הגדרה של עברייני תנועה מועדים, שתאפשר אכיפה ממוקדת כלפיהם מרגע עלותם על הכביש (כגון: אזיק אלקטרוני, טכוגרף וכד' – יחייב תיקוני חקיקה).
2. אכיפה ממוקדת כלפי "כלי רכב עבריניים" שהוצפו בסיוע הציבור או בדרך אחרת (השגת הטכנולוגיות הנדרשות).
3. שילוב טכנולוגיות באכיפה (הפעלת המצלמות האלקטרוניות א-3) 

שינויים פנים ארגוניים שיהפכו המשטרה לגוף אפקטיבי יותר באופן משמעותי: 

1. שכר הולם והוגן על פי תפקידים.
2. בחינת צמצום מפקדות, כדי להתמודד עם "תפרים" וגבולות גיזרה, כגון: אחדות אחריות בתוך המשטרה לעוטף ירושלים משני עבריו, מרחב קו התפר ונקודות תורפה, בתפרים בשטחים העירוניים. 
3. הסדרת בדיקות התאמה בטחוניות ובדיקות ביטחון חוזרות, על פי דרגות ותפקידים רגישים ומסווגים.  
4. שיפור משמעותי של מעטפת הטיפול בשוטר:

• שיפור ההופעה האישית ואיכות הכלים הניתנים לשוטר לביצוע משימותיו. 
• תכנון השרות (מסלולים, קדנציות, מינויים) בצורה הוגנת ובשקיפות מירבית, קיבוע שיטת המינויים עפ"י מטריצת המינויים. ספטמבר 2007
• הדרכות והכשרות – מכפיל כח בעיצוב השוטר: 
  • גיבוש עמדה לגבי הטיפול בשני התחומים באגף משאבי אנוש
  • מרכז ההדרכה הארצי בבית שמש. 
• הגדרת האחריות הייעודית של הסגנים ברמות השונות כתוספת כח חשובה להפעלה ולבניין הכוח.

שילוב ותאום הדוקים יותר עם גורמי ממשלה ומערכות החקיקה והשפיטה לצורך חיזוק מערכת האכיפה:
חוזקה של שרשרת אכיפת החוק, נמדדת בכל חוליותיה ונקבעת על פי החוליה החלשה שבה. לפיכך במקביל לנושאים העוסקים במשטרה בתוך עצמה, נדרשים המשטרה והמשרד לביטחון הפנים לפעול במקביל מול הזרוע השניה, השב"ס, הגורמים הרלוונטים במשרד לבט"פ ואל מול הגופים החיצוניים לה כמו: הפרקליטות, מערכת בתי המשפט, משרדי האוצר, התחבורה ומשרדים נוספים, כמו גם מול גופים רלוונטים כמו שב"כ, כדי להבטיח את חוזקה של שרשרת האכיפה.

• תוספת מקומות כליאה בשב"ס לפליליים.
• חקיקה אשר תקנה למשטרה יכולות סיגנטיות זהות לאלה הקיימות כיום לגוף מקביל (שב"כ) אל מול כלל ספקי תקשורת בישראל.
• גיבוש התקציב הרב שנתי (10 – 2008) מול האוצר במטרה לייצב ולממש את התכנית הרב שנתית שנקבעה, כדי לאפשר בין היתר:
  • ייצוב ממשי ומיידי של תחנות המשטרה.
  • פתיחת צווארי הבקבוק הקריטיים בתהליכים המשרתים באופן ישיר את העמידה ביעדי המשטרה.
  • תוספת תקציב משמעותית לטיפול בנושאים קריטיים בעבודת  המשטרה שהוזנחו משך שנים רבות (סיגינט, שכר שוטרים, ויכולות מז"פ).
  • יצירת גמישות תפעולית למשטרה על ידי הגדלה משמעותית של הנתח התקציבי המופנה להתעצמות.  
• קידום הנושא הביומטרי (ת.ז., דרכון ותרבות הזיהוי החד ערכי בכלל) במטרה להקנות יכולות משופרות בעבודה השוטפת של המשטרה.
•  קרקע אוויר ומים, הינם שלושת הנכסים הקיומים של מדינה (אחרי אזרחיה)
  באכיפת החוק להגנה על קרקעות המדינה יש למשטרה תפקיד משמעותי לצד מספר גופים ממשרדי ממשלה אחרים.
    עבודה על בסיס של תהליך קבוע, מובנה ומותנה (איתור העבירה, צווי פינוי והריסה וביצוע  באבטחת משטרה, כשהדבר נדרש)  הינה משימה שחובה על המשטרה להירתם לה בנחישות ועל פי תיעדוף לאומי.

 
הפער בין האחריות השיורית שיש למשטרת ישראל על פי יעודה לבין התכנית הכוללת הנגזרת מהמדיניות המוכתבת כאן, מחייב הגדרה של תחומים ושל נושאים, אשר בהם המשטרה נדרשת לקחת סיכונים, בעשייה חלקית או באי עשייה, מעת לעת.
המתכונת ללקיחת הסיכונים כנ"ל על ידי המשטרה, תגובש בין המפכ"ל לשר וזאת על בסיס הערכות מצב מעת לעת, או על פי אירועים חריגים.


ח"כ אבי דיכטר
השר לביטחון הפנים


* חלק מתכנית העבודה הנגזרת ממדיניות השר אינה תלויה במשטרת ישראל, בשב"ס או במשרד לבט"פ, אלא בגורמים חיצוניים, ולכן עשויים לחול שינויים בלוחות הזמנים.