הבסיס החוקי
מוסד נציב קבילות (אומבודסמן) מיוחד לשוטרים ולסוהרים, הוסדר בחוק - בתיקון משנת 1980 בפקודת המשטרה ובפקודת בתי הסוהר והוא פועל מאז 28.4.1980.

החוק קובע את דרך מינויו של נציב הקבילות, את תפקידו, את סמכויותיו ואת מעמדו העצמאי במילוי התפקיד.

הוראות החוק מפרטות מי רשאי לפנות בקבילה לנציב הקבילות וכנגד מי, מהי דרך הפנייה לנציב הקבילות (בכתב או במישרין), מהו נושא לקבילה בת בירור (ומה לא), מהי הזיקה בין נציב הקבילות לבין המשטרה ושירות בתי הסוהר.

עוד קובעות ההוראות את חובתם של השוטרים והסוהרים להגיש לנציב הקבילות כל מידע וסיוע הנדרשים על ידו למילוי תפקידו, ואת חובתם לפעול כמותווה על ידי נציב הקבילות לתיקון כל ליקוי או עוול שנציב הקבילות הצביע עליהם ועל הצורך בתיקונם או במניעת הישנותם.

במשטרה ובשירות בתי הסוהר פורסמו פקודות קבע בהתאמה להוראות החוק: פקודת מטא"ר 07.09.03 - במשטרה ופקודת נציבות 02.27.00 - בשב"ס.

נציב קבילות אחד לשוטרים ולסוהרים
המשטרה ושב"ס הן שתי זרועות הכפופות לשר לביטחון הפנים, שעליו מוטל בחוק למנות נציב קבילות לשוטרים ונציב קבילות לסוהרים, ולקיים במשרדו פונקציה זו כנדרש בחוק.

בין המשטרה ושב"ס, ששתיהן זרועות המשתייכות לקהילת הביטחון, יש דמיון רב במבנה ההיררכי-פיקודי, בסדרי השירות והמשמעת, בדרגות ובתנאי השכר של המשרתים בהן.

מטעמים אלה וכן מטעמי חסכון, נתקבלה בשנת 1980 החלטת השר לקבוע נציב קבילות אחד לשוטרים ולסוהרים.

הרקע לכינון הנציבות
נציבות קבילות לשוטרים וסוהרים הוקמה כפועל יוצא מניסיון להקים ארגון עובדים במשטרה. בצד עיגון איסור ההתאגדות בחקיקה ראשית, ועל מנת לאזן את הפגיעה הנגרמת בשל שלילת חירות היסוד להתאגדות, הוחלט על כינון נציבות הקבילות לשוטרים וסוהרים בדומה למוסד הנהוג בצה"ל.

בראש הנציבות עומד נציב קבילות אזרח ולצדו קציני בירור לובשי מדים.

משמעות מוסד נציב הקבילות לשוטרים ולסוהרים
תפקידו של נציב הקבילות הוא לברר את טענותיהם של שוטרים וסוהרים הסבורים שנעשה להם אי צדק בשירות. כאשר שוטר או סוהר סבור שבמקום שירותו לא כיבדו את זכויותיו, התייחסו אליו  בדרך בלתי נאותה, מפלה, התנכלו לו או קיפחו אותו בדרך אחרת, עומדת לו הזכות החוקית להגיש קבילה לנציב הקבילות.

על פי הפקודות היו השוטרים והסוהרים רשאים, מאז ומתמיד, להגיש תלונה, בנתיבי הפיקוד, לממונים עליהם. במקרים רבים נקיטת דרך זו עשויה להביא לפתרון הבעיה/הבאת עניין התלונה על תיקונו ולייתר פנייה לנציב הקבילות.

מוסד נציב הקבילות פתח בפני השוטרים והסוהרים דרך נוספת לבירור תלונות ולתיקון עוולות, בכך שאפשר להם לפנות במישרין ולא בנתיבי הפיקוד, לגורם בלתי תלוי, שאין עליו מרות זולת מרותו של הדין.

חשיבותו של מוסד נציב הקבילות נעוצה לא רק באותם מקרים, שבהם פונה השוטר / סוהר אל נציב הקבילות ומשיג תיקון העוול שנגרם לו, אלא גם בעצם יצירת מצב, שבו כל שוטר / סוהר יודע, כי במקרה בו לדעתו נעשה לו אי צדק בולט או שנהגו בו בשרירות, או בניגוד לחוק – יש לו האפשרות להשתמש בזכות הקבילה, שהוקנתה לו בחוק, ולבקש את סיוע נציב הקבילות בבירור קבילתו והבאת עניינו על תיקונו.


הערה: הטקסט מתייחס לנשים וגברים כאחד ונכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד