בשנת 2001, חוקקה הכנסת ה- 15 את החוק למניעת העסקת עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים ביוזמתו של ח"כ יובל שטייניץ, כדי לענות על הצורך להגנה על ילדים מפני עברייני מין.

על פי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מיום 8/7/03, מרבית עברייני המין הגברים מורשעים למעלה מפעם אחת בעבירות מין, ובמקרים רבים של עבירות מין שנעברו נגד קטינים, לפוגע, שהועסק בעבודה עם ילדים (מדריך, נהג, מאבטח, מורה ועוד) היה עבר בתקיפה מינית של ילדים.

הנטיה לחזרה על עבירות בתחום עבריינות מין בכלל, ועבריינות מין המכוונת כלפי ילדים בפרט הינה עובדה מוכרת. כמו כן, לא אחת, עולה כי עברייני מין ביקשו תעסוקה במקומות עבודה שאיפשרו להם נגישות לקטינים. במקרים רבים, מדובר בתפקידים הנושאים אופי של סמכות והשפעה.

לאור העובדות הללו, ועל מנת לצמצם את הסיכונים הנשקפים לילדים, חוקקה הכנסת את החוק בשנת 2001 .
לפי החוק: "מעסיק לא יקבל בגיר לעבודה במוסד בטרם קיבל אישור ממשטרת ישראל כי אין מניעה להעסקתו לפי חוק זה. ", וכן "בגיר שהורשע כאמור בסעיף קטן (א) לא יעסוק בעבודה במוסד".  (סעיפים 3(א) ו – (ב) לחוק)
"מוסד" מוגדר בחוק, באמצעות סקירת סוגי מוסדות בהם ניתן שירות גם לקטינים (כגון בתי ספר, מרכזי ספורט, קייטנות, שירותי הסעות וכיו"ב)
החוק חל על כל "בגיר שהורשע בעבירת מין שאותה ביצע בהיותו בגיר ונידון עליה לשנת מאסר בפועל או יותר." (סעיף 2 א') (בשלב זה, החוק חל לגבי גברים בלבד) החוק חל על כל בגיר כאמור החל ממועד ההרשעה ועד 20 שנה לאחר שחרורו מבית הסוהר בשל אותה עבירה.
החוק נכנס לתוקפו ב- 1/03/2003 וביולי 2003, פורסמו תקנות לעניין קבלת האישור המשטרתי הנדרש. החוק תקף הן לגבי המעסיק והן לגבי המועסק.
העונש המירבי שנקבע עבור מעסיק שיקבל לעבודה בגיר ללא קבלת האישור עומד על 67,300 ₪, ועבור המועסק: עד שנה מאסר.
החובה לקבל את האישור, חלה על כל מי שהתקבל לעבודה במוסד המכוון לתת שירות לקטינים מאז 7/08/2001.
למרות זאת, בדיון בוועדה לזכויות הילד בכנסת מיום 5/04/2004, דווח כי עד כה הוגשו 1,333 בקשות בלבד במסגרת החוק. מספר זה נמוך בהרבה ממספר העובדים החייבים בקבלת אישור המשטרה במסגרת החוק. סקר מדגמי שנערך על ידי המועצה לשלום הילד, העלה כי המודעות לחוק הינה מזערית.
ניתן למצוא את הטפסים לצורך קבלת האישור המשטרתי וכן מידע נוסף הנושא, בקישורים המצורפים.