תכנית רב-שנתית להכשרת מגשרים צעירים, הקמת מרכז גישור ותמיכה מערכתית בפעילות מרכז הגישור – כל אלה הם חלק מתכנית חשובה של אגף קהילה ומניעת פשיעה- מצילה במשרד לביטחון הפנים.
בתחילת 2008 פרסם אגף קהילה ומניעת פשיעה- מצילה  את מודל "מגן"-  מודל גישור נוער. מטרתו של המודל להכשיר בני נוער כמגשרים צעירים ולבנות תשתית להקמת מרכז גישור קהילתי שיופעל על-ידם במסגרת חינוכית פורמלית או בלתי פורמלית. הפעלת מרכז הגישור הפך לגורם משמעותי בהפחתת האלימות. מנהלת תחום פנימיות ועולי אתיופיה באגף מצילה, אילני אבבה קמפינו, גיבשה את המודל בהנחייתו של ראש אגף קהילה ומניעת פשיעה, יעקב גואז ומובילה את יישומו בשטח. 

תהליך הגישור זכה בשנים האחרונות לפופולאריות רבה בקרב מגוון אוכלוסיות והפך לתחום לימוד נפוץ ונדרש במערכת החינוך. במדינת ישראל, המקדמת עלייה מתמדת של אוכלוסיות מגוונות מרחבי העולם ואשר חיים בה במארג חברתי תרבויות שונות, הופך תהליך הגישור לכלי חיוני המסייע בגישור על הפערים הללו. 

תופעת האלימות בין בני הנוער הופכת בשנים האחרונות לתופעה חברתית המדאיגה גורמים רבים בשל התעצמותה ובשל מימדיה. נוער המנותק ממסגרות חינוכיות מתאפיין בסף תסכול נמוך, מיקוד שליטה חיצוני, יכולת תקשורת בין-אישית מצומצמת, פתרון סכסוכים באמצעות התנהגות אלימה הבאה לידי ביטוי באלימות מילולית או פיזית.  לרבים מבני הנוער חסרים הכלים להתמודדות במצבי קונפליקט אלו כמו גם חוסר במודלים חיוביים לחיקוי. בפנימיות הנוער מגיעים בני נוער רבים עם הבדלים בין אישיים, תרבותיים וחברתיים, זאת בנוסף לעובדה כי תנאי פנימייה מחייבים חיים משותפים במסגרת לאורך כל היום – כל אלה מהווים קרקע פורייה להתפתחות קונפליקטים בין בני הנוער עצמם ובין בני הנוער לצוות החינוכי. 

ראשיתה של התכנית ב- 2004, עת החלה ביישוב קטן עבור ילדים בכיתה ד', עודכנה ושוכללה עבור בני נוער ויושמה בהדרגה בפנימיות ובכפרי נוער תוך שיתוף פעולה עם המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך. נכון לשנת 2009 מופעלת תכנית הגישור ב- 7 פנימיות מתוך 15 בהן מופעלות תכניות האגף. לאחרונה הורחבה התכנית והיא אף מופעלת ברשויות מקומיות ומשתתפים בה כ- 150 נערים מכל רחבי הארץ.

הפעלת התכנית כוללת:

• תהליך הקמה רב-שנתי הכולל הכשרת מספר מחזורים של מגשרים העוברים קורס גישור
• תכנית התנסות מודרכת (פרקטיקום)
• הקמה ותפעול שוטף של מרכז הגישור ליישוב קונפליקטים
• חשיפת הצלחות הגישור בקרב הקהילה הקרובה
• השתלמויות וימי עיון

לפני כשנה אף נבחרו בני נוער מגשרים, להשתתף בכנס נוער בארה"ב וייצגו את אגף קהילה ומניעת פשיעה ואת הפעילות המיוחדת הנעשית בתחום מניעת הפשיעה והאלימות. 

במסגרת התכנית לומדים הנערים לפתור קונפליקטים באמצעות הקשבה, סובלנות, התמקדות בעיקר ושיח משותף. יכולות אלה מהוות בסיס למניעת אלימות ואף מסייעות בהפצת "שפת הגישור" בקרב כל חברי אותה קהילה.
"שפה אחרת" יוצרת שינוי באקלים הארגוני-חברתי באמצעות הטמעת שפת הגישור והפעלת מערכת תומכת באותה קהילה, תוך מתן מענה מוגדר להתמודדות עם מצבי קונפליקט בחיי הקהילה ובאותה העת מפתחת אצל בני הנוער אמונה ויכולת אישית להתמודד בעתיד במצבים כאלה בדרך לא אלימה.

מרכז הגישור מנוהל על-ידי נוער מגשר בשיטה של חלוקת תפקידים בדומה לחברה. הוא משמש ככתובת לפתרון קונפליקטים בין בני הנוער בכפר , בין בני הנוער לצוות החינוכי וכן לקונפליקטים של הקהילה ביישוב הסמוך. מעורבותו של צד שלישי ניטראלי אשר אינו מעורב רגשית בקונפליקט ומנהל את השיח באופן מקצועי ודיסקרטי הוכיחה את יעילותה כבעלת עוצמה והשפעה חיובית על חיי הקהילה. ביישוב סמוך לפנימיית יוהנה ז'בוטינסקי התגלעו קונפליקטים קשים בין תושבי שכונה כלשהי עד כדי עירובה של המשטרה. המגשרים הצעירים ממרכז הגישור בפנימייה, בנו תוכנית התערבות וסייעו לצדדים להגיע להסכמות באמצעות תהליך גישור מובנה אשר מנע פתיחת תיקים פליליים למעורבים בפרשה.

תכנית הגישור "שפה אחרת" מופעלת עפ"י עקרונות מנחים כגון:

• מחויבות מתמשכת של הנהלת כפר הנוער או ראשי הקהילה
• ליווי של צוות מגשרים ברמה מקצועית גבוהה בעלי ניסיון בעבודה עם נוער
• הקצאה של איש צוות מתוך הקהילה שירכז את הפעילות
• חשיפה שיווקית מתמשכת של פעילות הגישור בקהילה בה מופעל הפרויקט
• השקעה מתמשכת בגיבוש קבוצת מגשרים צעירים כ'עתודה מנהיגותית' 
  

בעקבות הפעלת התכנית הושגו תוצאות משמעותיות ואלו תרמו להצלחתה ולהרחבתה ובהן:

• הצלחה בפתרון עשרות סכסוכים מורכבים שלא הצליחו להיפתר בדרכים אחרות;
• רכישת אמונם של בני נוער והצוות החינוכי בהליך הגישור והגברת הפניה לאפיק זה
• שיפור במערכת היחסים בין חניכים לאנשי הצוות החינוכי
• העצמת בני הנוער המגשרים
• הגברת מעורבותם ותחושת השייכות לחיי הקהילה. 

מפקדת המסלול הפנימיתי ללימודי משטרה בכנות, שם מופעלת התכנית מאפריל 2007, ציינה כי שפת הגישור הפכה לפופולארית ביותר בקרב בני הנוער בתחום פתרון קונפליקטים בכפר. היא ציינה כי בעקבות הפעלת התכנית במקום פחתה רמת האלימות באופן משמעותי וכי מאז הקמת מרכז הגישור אין יותר מקרים של אלימות קשה. עוד הוסיפה כי בני הנוער המשתתפים בתכנית ועוסקים בגישור באופן פעיל בחיי הקהילה, הפכו ל'סיירת מובחרת' היוזמת ומעורבת בחיי הקהילה המקומית.
עוד היא מספרת כי בעקבות הצלחתה של התכנית הוחלט להרחיב את אוכלוסיית המשתתפים בקורס גם למבוגרים העובדים בכפר והן לאוכלוסיות שכנות המעוניינות בכך. 

  - בטקס חלוקת תעודות מגשרים בכפר הנוער אלוני יצחק, סיפרה נציגת החניכים קורני, כי
במשך תקופת ההכשרה הם למדו את חשיבותם של ההקשבה, יצירת קשר עין עם האדם שנמצא ממול ועל משמעות השיחה לפני ששופטים מישהו. היא הוסיפה עוד ואמרה כי האפשרות לסייע לחבריה לכפר לפתור בעיות ולעזור למי שצריך הם פשוט מתנה. 

המגשרים הצעירים הממשיכים לפעול במסגרת מרכז הגישור עוברים הכשרות משותפות אשר מלבד ההתמקצעות מאפשרות להם מרחב לשיתוף והתייעצות בנושאים מקצועיים בתחום.