אור עקיבא
פרויקט הכנה לצה"ל:
להיות חייל קרבי

הפרויקט העלה את מספר המתגייסים ליחידות המובחרות מקרב בני נוער בסיכון

בתשובה לשאילתא בכנסת בדצמבר 2001 מסרה סגנית שר הביטחון דאז כי: "בחמש השנים האחרונות חלה עלייה של כ-30% בשיעור הבלתי מגויסים בכל שנתון. בשנת 2000 לא גויסו לשירות סדיר 21.3% מכלל הצעירים בגיל 18, לעומת 19.8% בשנת1999".
מסתבר שיזמה מקומית ונחישות יכולות לשנות תמונה זו: התגייסותו של רכז "מצילה" באור עקיבא לנושא, תוך גילוי רגישות ומסירות, יחד עם עזרה מהרשות המקומית, העלו את שיעור המתגייסים לצבא בשלוש השנים האחרונות.
באור עקיבא קיימת תופעה של נשירת בני נוער ממערכת החינוך וכניסה הדרגתית שלהם למעגל העבריינות - שוטטות ברחובות, ונדליזם, תגרות ופריצות.
בד בבד עם נתונים אלה, נמצא גם שיעור נמוך של מתגייסים לצה"ל בכלל וליחידות קרביות בפרט. בשנים 2000-1999 לא התגייסו או נשרו לאחר הגיוס 40% ממחזור הגיוס השנתי של הבנים (במחזור שלם 130 מועמדים לגיוס). רק חמישה מהם הגיעו ליחידות קרביות. באותן שנים לא התגייסו 50% מהבנות חייבות הגיוס (במחזור 120 בנות).
רכז "מצילה" באור עקיבא החליט לפני למעלה משנתיים לשנות את המצב.
הרכז, תושב אור עקיבא ולוחם בשייטת, החליט לארגן אימוני כושר והישרדות לנוער במטרה להעלות את המוטיבציה לגיוס. הפרויקט, המכונה "כושר קרבי - הכנה לצה"ל", נערך בשיתוף עם עיריית אור עקיבא.
בפרוייקט גובשה קבוצת נערים ונערות בני 18-16, שחלקם נשרו ממערכת החינוך, אחרים מרקע סוציו-אקונומי קשה ואחדים בעלי תיקים במשטרה. במסגרת הפרויקט הם רצו ריצות קצרות וארוכות, עשו תרגילי כוח, וערכו מסעות אלונקה ואימונים בדיונות. חלק מהאימונים התבצעו בלב שכונות המצוקה של אור עקיבא, כדי למשוך את תשומת לבם של צעירים אחרים.
בקבוצה היו 40 בנים ובנות שהתאמנו פעמיים בשבוע ויותר. הם התמידו בפעילות, התעקשו להתגייס (על אף שהצבא לא תמיד היה מעוניין בגיוסם) והצליחו.

מהרחוב - למסגרת לימודים מסודרת ולצה"ל
פרויקט ההכנה לצה"ל, שנערך בשיתוף העירייה, היווה עבור חלק מבני הנוער תהליך של שיקום וחזרה למסגרת לימודית מסודרת. רכז "מצילה" דאג גם לשלבם בפרויקטים נוספים בעיר ותמך בהם במהלך שירותם.
בניגוד לחוגים פרטיים דומים של הקניית כושר לקראת גיוס, המתקיימים במרכז הארץ, מדובר כאן בפרויקט מסובסד שעלותו למשתתף עד 50 שקלים לחודש בלבד. מי שמצבו הכלכלי לא אפשר לשלם סכום זה, שוחרר מתשלום.

לאחר שנתיים וחצי של פעילות עלה מספר המתגייסים ליחידות קרביות פי ארבעה. מקיץ 2001 עד קיץ 2002 התגייסו 20 ממשתתפי החוג, כמעט כולם ליחידות קרביות: שייטת, צנחנים, גבעתי, גולני ומג"ב.
שתי בוגרות החוג סיימו קורס מדריכות חי"ר וקורס מ"כיות בנים. בנוסף, התגייסו ליחידות קרביות עוד ארבעה בני המקום, שלא השתתפו בחוג אך הושפעו מהשינוי. 
בשנה הבאה הכוונה להגיע ל - 50 מתגייסים ליחידות קרביות.


מועצות אזוריות עמק יזרעאל ומגידו
נסיעה בטוחה:
להגיע לבית הספר והביתה בשלום

מלווים מבוגרים שעברו הכשרה הורידו את רמת האלימות בהסעות תלמידים

הפרויקט הוא יזמה של "מצילה" והמועצה האזורית עמק יזרעאל. בבדיקה שנערכה אחרי שנה של פעילות הוכח חד-משמעית כי בהסעות שבהן היה מלווה, פחתה האלימות במידה ניכרת.
האלימות בהסעות תלמידים היא בעיה מטרידה הקיימת במקומות רבים בארץ.
לרכזת "מצילה" במועצה האזורית עמק יזרעאל, ולמחלקת החינוך במועצה, הגיעו תלונות רבות של הורים ושל נהגי אוטובוסים המסיעים תלמידים, על אלימות ומעשי ונדליזם בהסעות.
בכל יום פועלים בתחום המועצה האזורית 70 אוטובוסים כאלה שבהם המבוגר היחיד הוא הנהג.
בהחלטה משותפת סוכם על טיפול בבעיה באמצעות הכשרת מבוגרים מלווים שיוצמדו לחלק מההסעות.
ביזמת רכזת "מצילה" והמועצה האזורית עמק יזרעאל, נערך מיפוי הקווים ה"סוערים". הנהגים והמלווים שנבחרו עברו סדנאות הכנה והדרכה למניעת אלימות (בדרך הסברתית).
בשלב ראשון, הוצמדו שלושה מלווים לסירוגין לשבעה קווי אוטובוס במועצה האזורית, היוצאים מהיישובים אחוזת ברק ועדי. בין הסעה להסעה שימשו המלווים מדריכים למניעת אלימות בחצר בית הספר.

ירידה בוונדליזם
על סמך עדויות שנאספו מהנהגים ומהמלווים, נערכה השוואה בין התנהגות התלמידים ורמת הוונדליזם באוטובוסים עם מלווים ובלעדיהם. התוצאה: הוכח חד-משמעית כי בקווים ה"סוערים" שאליהם הוצמד מלווה, חלה ירידה משמעותית בעצמת ההתפרעות ובמספר מקרי הוונדליזם.

תחושת ביטחון
רכזת "מצילה", רעיה נימרי: "אנו קושרים את התנהגות התלמידים גם לחרדות סביב המצב הביטחוני, ומוצאים שמלווה מקנה תחושת ביטחון. הסעה רגועה ונינוחה משפיעה גם על ההתנהגות בהמשך היום בבית הספר".
בימים אלה נערכים ב"מצילה" ובמועצות האזוריות עמק יזרעאל ומגידו להכשרת תלמידים כ"נאמני הסעות" במקום המלווים המבוגרים. התלמידים יעברו קורס מתאים וימלאו בסיומו תפקיד של מלווה באוטובוס התלמידים.

בשנת הלימודים תשס"ג הותקנו מצלמות וידאו בכמה קווים בעייתיים שלא היה בהם מלווה. המטרה היא להרתיע ולתעד מעשי אלימות וונדליזם באוטובוסים. לא ניתן היה להבחין באיזה אוטובוס פועלת מצלמה, מכיוון שבכל האוטובוסים הותקנו עיניות. בתשס"ד ירושתו כל האוטובוסים במצלמות.
על פי חוות דעת משפטית, אין בהכנסת המצלמה משום חדירה לצנעת הפרט.