פעילות "מצילה" בכפרי נוער:
להגביר את ההשתלבות בחברה הישראלית

תלמידים רבים ובני נוער מקרב העולים, המתחנכים במסגרת כפרי נוער שאינם באזור מגוריהם, חשים תחושת קיפוח וחלקם פונים לדרך העבריינות. ב"מצילה" החליטו להירתם לפעולה - והתוצאות לא איחרו לבוא

רבים מבני נוער אלה נושרים מהמסגרת החינוכית. מדובר בתלמידים הבאים מרקע סוציו-אקונומי קשה, שרובם משובצים בכפרי הנוער דרך שירותי הרווחה וקציני נוער עירוניים. נמצא, שבפנימיות חלקם מעורבים באירועי אלימות, עישון ושתיית אלכוהול.

עקב הנתונים המדאיגים האלה, הוחלט ב"מצילה" להיכנס לפעילות מניעתית בכפרי הנוער. ב"מצילה" מאמינים כי שילוב תכניות בפעילות החינוכית הנעשית בפנימיות יתרום לשינוי ולהעצמת הנוער העולה, ויגביר את סיכוייו להשתלב בהצלחה בחברה הישראלית.

שיקום קבוצת נוער בסיכון בפנימיית קריית יערים הפך ל"פרויקט פיילוט" של "מצילה" בכפרי הנוער.
באמצעות הרבה אהבה והנחיה מקצועית הצליחה "מצילה" לתת את "הפוש" במקום הנכון ובזמן הנכון. התוצאות לא איחרו לבוא.
לאור ניסיון מוצלח זה אישר המשרד לביטחון הפנים תכניות נוספות לעוד שישה כפרי נוער: ניר העמק, יוהנה ז'בוטינסקי, נווה עמיאל, עיינות, בן-יקיר והדסה נעורים.

תכנית הפעילות במקומות אלה דומה לזו שבקריית עקרון, בתוספת:

• הכשרת קבוצת תלמידים להשתמש בטכניקת "הגישור" לפתרון סכסוכים בתוך המוסד החינוכי, והקמת מרכז גישור בתוך הפנימייה.
• פעילות ספורט אתגרי משולבת במפגשים מודרכים.
• הבעה עצמית של התלמידים באמצעות תכנת מחשב מיוחדת לפיתוח חשיבה המצאתית.
  
  
  

פעילות בכפר הנוער קריית יערים
להתבטא באמצעות האמנות

אמנות ככלי להעצמה אישית ולשחרור ממצוקות אישיות

"נמצאים במצוקה ואין לכם עזרה - תפנו ל'מצילה' תמצאו את התשובה. אסור לכם להתייאש ולאבד תקווה, יש דרך חזרה לחיי השגרה". מילים אלה נשמעו בהופעת ראפ מרשימה של קבוצת "בומבצילה" מקריית יערים, במסגרת השתלמות למנהיגות נוער שארגנה "מצילה" במרכז רבין בחנוכה 2002. את השיר עיבד והלחין זמר ההיפ הופ ג'ארמי קול חבש, שלהקתו הצליחה לרגש את עובדי "מצילה" ואת החניכים שהגיעו להשתלמות מכל רחבי הארץ והצטרפו לחגיגת הראפ הקצבית.

הפעילות בכפר הנוער קריית יערים החלה בעקבות פניית "מצילה" לאגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך. אגף זה אחראי על כפרי הנוער, שבהם יש ריכוז גבוה של עולים שלגבי חלקם קיים חשש כי יתדרדרו לפעילות שלילית. בשלב הראשון הוחלט להתחיל בפרויקט "פיילוט" בפנימיית קריית יערים שבה קיים גרעין קשה של כ-20 ילדים בסיכון (בתוכם גם עולים חדשים) בני 16-14. קבוצה זו עמדה למצוא עצמה בטווח המידי מחוץ לכל מסגרת טיפולית, ומשם כמובן קצרה הדרך אל הרחוב.
לאחר שנוצר הקשר עם "מצילה" הוחלט בפנימייה לאפשר לחניכים הללו להמשיך וללמוד בכפר במסגרת פרויקט ייחודי, במטרה לתת להם הזדמנות נוספת, ולשלבם בחטיבה העליונה. החניכים החלו בפרויקט במהלך חופשת קיץ 2002. רון פריזלר, המפקח על הפנימיות במשרד החינוך, וחזי פנט, מנהל הפנימייה, נרתמו מיד למשימה - לקבוצה (שנקראה "קבוצת ברוש") הוקצה מבנה מיוחד, לנערים הוצמדו מדריכים מקצועיים, ואף הוכנה עבורם תכנית לימודים מיוחדת על ידי מכון "ברנקו וייס" וכן הוכנו תכניות ייחודיות לפעילויות אחר הצהריים.
התכנית כללה סדנאות פסיכודרמה שהביאו לידי ביטוי את יכולתם הרגשית והדרמתית, וכן סדנאות ראפ כאמצעי להבניית זהות ולהעברת מסרים לטיפוח ההבעה העצמית. בתחילת הפרויקט יצאו החניכים לשלושה ימי גיבוש בטבריה, ובהמשך השתתפו בפעילויות אתגריות, כגון: סנפלינג, אופניים, סקי מים וטיולים להכרת הארץ.
בנוסף השתתפו החניכים בסדנה למניעת אלימות וצפו בהצגות.
קבוצת "ברוש" ביקרה בתחנת משטרת בית שמש וקיבלה סקירה ממפקד התחנה, סיירה בבסיס צבאי של חיל האוויר תל נוף, ואף שמעה הרצאה מפי סרן ד"ר רז דקל על המסגרת הצבאית והמוטיבציה לגיוס לצה"ל.

יכולת ההקשבה, הריכוז ורמת הלימודים השתפרו
הפרויקט שהחל ביולי 2002 נחל הצלחה. 13 מתוך 20 חניכים נותרו בקבוצה - חמישה ילדים עזבו את הפנימייה ושניים עברו לקבוצה אחרת.
באשר ל-13 הנערים שנותרו בקבוצה - התפקוד, יכולת ההקשבה שלהם, הריכוז ורמת הלימודים השתפרו. שניים מהם קיבלו בסוף שנת הלימודים תשס"ג תעודת הצטיינות מטעם בית הספר ומטעם כפר הנוער. חלק מהחניכים שנותרו בקבוצה התקבלו לבתי ספר בירושלים, והם ימשיכו לשהות בפנימייה ולהשתתף בפעילויות שמוצעות בה.

בומבצילה
קטע מתוך שיר שחיברו ג'רמי קול חבש וילדי הכפר, להופעת ראפ של קבוצת "בומבצילה"

בחיים יש עליות וירידות
פעם אתה נכשל, פעם אתה מצליח
פעם אתה מפסיד ופעם אתה מרוויח
פעם אתה עצוב, פעם אתה שמח.

את הדברים האלה צריך לקחת באהבה
גם אם זה לטוב וגם אם זה לרעה
כי אם לא נחשוב כך חיינו יהיו קשים,
שבורים, רצוצים ולא יהיו מוצלחים.

אז אם אנחנו רוצים חיים טובים ומוצלחים
עלינו לקחת את עצמנו בידיים
עלינו לדעת, להבין שהחיים אינם קלים ולא תמיד ורודים
אחים מבינים?

נמצאים במצוקה ואין לכם עזרה
תפנו ל"מצילה" תמצאו את התשובה
אסור לכם להתייאש ולאבד תקווה
יש דרך חזרה לחיי השגרה.