ועדת השרים למאבק באלימות בראשות השר לביטחון הפנים, פועלת  לגיבוש תכנית לאומית כוללת למאבק בתופעת האלימות בחברה הישראלית, שהינה מורכבת, רב-מימדית, מושפעת ממכלול  רחב של גורמים ונוגעת לכל תחומי החיים של אזרחי המדינה.

רקע להקמת ועדת השרים למאבק באלימות
ראש ממשלת ישראל דאז, מר אריאל שרון, קיים ישיבת ממשלה (ישיבה 113 של הממשלה ה-30), בנושא האלימות בחברה הישראלית בתאריך ה-5 ביוני 2005 ,יום א', כ"ז באייר התשס"ה.
בישיבה זו הוחלט על הקמת ועדה ממשלתית למאבק באלימות, זאת בעקבות מקרי האלימות הרבים שקרו, ששיאם היה מקרה הרצח של מעיין ספיר ז"ל בת ה-16 מרחובות, שנרצחה בקלות בלתי נסבלת באלימות ובאכזריות, וכל זה קרה בדרכה לביתה.

ראש הממשלה ששימש באותם ימים, מר אריאל שרון, החליט לפעול למיגור תופעת האלימות, וכך פתח את ישיבת הממשלה:
"תופעת האלימות בחברה הישראלית גוברת. התופעה מחייבת טיפול ממוקד- בנחישות, באפס סובלנות של כל אחד מהגופים העוסקים והמשתתפים במאבק באלימות. חלה חובה על כל מי שעומד בראש כל גוף, להקדיש את מירב זמנו והמשאבים העומדים לרשותו במסגרת המאבק באלימות.
נושא המאבק באלימות מחייב עבודה כוללת מונחית ע"י אדם אחד, אשר יקיים מידי שבוע מעקב בדבר ביצוע התוכניות של כלל הגופים העוסקים במאבק באלימות".

לאחר שמינה את השר לביטחון הפנים דאז, גדעון עזרא, לעמוד בראש ועדת השרים למאבק באלימות (כיום מכהן בתפקיד השר יצחק אהרונוביץ), הוסיף כי "לשר לביטחון הפנים כל הסמכויות לעסוק בנושא האלימות והוא יראה במשימה זאת "פרויקט דגל".
לסיום, סיכם ראש הממשלה "לא ניתן לעמוד מנגד לאור התגברות הפשיעה והאלימות, ועל כן הטיפול במאבק באלימות מחייב גם הקצאת משאבים מיוחדים".

ההחלטה לאשר את סיכום ראש הממשלה והנחיותיו לעניין המאבק באלימות בחברה הישראלית התקבלה  ע"י חברי הממשלה (פה אחד).

אודות הוועדה

הרכב ועדת השרים:
השר לביטחון הפנים - יושב-ראש
סגן ראש הממשלה ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה
סגן ראש הממשלה ושר התחבורה והבטיחות בדרכים
שר האוצר
השר להגנת הסביבה
שר הבריאות
שר המדע, התרבות והספורט
שרת החינוך
שר המשפטים
השר לקליטת העליה
שר הרווחה והשירותים החברתיים
שר התיירות
השר משולם נהרי
השר לענייני גמלאים

מטרות הוועדה
לצמצם את היקף תופעות האלימות השונות. לייצר פתרונות שמביאים בחשבון את כלל הגורמים המתערבים ואת כלל סוגי האלימות.

1. להתוות תכנית לאומית בתחום מניעת האלימות ולפעול להוצאתה לפועל.
2. השקעת המשאבים הנדרשים תוך קביעת סדר עדיפויות  להתערבויות השונות.
3. להגביר מודעות, לשנות עמדות, למקם את הסוגיה במקום מרכזי בסדר היום ולהטמיע בעזרת הסברה את ההבנה ויישום בפועל של המושג "כבוד האדם וחירותו" כערך על המשפיע על האדם ומעצב את אורח חייו וקובע למעשה את הבסיס למערכת יחסיו עם הזולת.
4. לקדם את המחויבות החברתית להגנה על החלשים ועל קורבנות אלימות.
5. לרכז מידע על מאפייני תופעות האלימות, ועל תכניות ושיטות התערבות מוצלחות.
6. להבנות מנגנון לאומי שיפעל באופן שוטף לצורך קידום הנושא.
7. להתריע על לקונות וחוסרים במדיניות של משרדי הממשלה ולפעול לצורך השלמת אותן לקונות.
8. הצפת ההשלכות של אי הטיפול ואי ההשקעה.
9. לזהות לקונות בחקיקה ולקדם חקיקה בנושאים הקשורים לאלימות.
10. לפעול לפיתוח דגמים מערכתיים בין משרדיים חדשניים ושונים ממה שנעשו עד כה, הכוללים מדדי הצלחה.

תפקידיה של ועדת השרים למאבק באלימות

1. לנסח אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם אלימות בחברה הישראלית.
2. לבחון מדיניות נוהגת ולהמליץ על שינויים נדרשים.
3. לתאם בין הגורמים השונים ברמת מטה ושטח.
4. לאתר ולמפות צרכים, אוכלוסיות ונושאים מוזנחים.
5. ליזום תוכניות מקצועיות בין משרדיות לתופעות האלימות.
6. לקדם פעולות הסברה ופרסום להעמקת המודעות הציבורית.
7. לעודד  התנדבות בקרב יחידים וארגונים למניעת אלימות.
8. לקדם מנגנון בין משרדי לצורך בקרה ופיקוח על יעילות התוכניות הפועלות ועל תפוקותיהן.
9. הקמת גוף שיאגד בתוכו את כל המידע הקיים בנושא אלימות, ייזום מחקרים משותפים ויפתח ידע.
10. לקבוע סדרי עדיפויות בהקצאת משאבים ופיתוח תוכניות.
11. לפעול לאיגום משאבים, להקצות משאבים חדשים נדרשים.
12. הגשת דו"ח מסכם לנשיא המדינה שיכלול בתוכו את פעילות ועדת השרים, החלטותיה, התקציב הנדרש ונתוני האלימות בחברה הישראלית על סוגיה השונים של האלימות.

תוכניות הפועלות כיום:

תכנית 'עיר ללא אלימות'
בתאריך 12 באוקטובר 2006 אימצה ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה מס' 575 את החלטת ועדת השרים למאבק באלימות על הפעלת מודל "אילת- עיר ללא אלימות" ב-11 רשויות נוספות לעיר אילת.
התכנית פותחה על רקע התגברות תופעות האלימות בחברה הישראלית, הצורך במאבק מערכתי כולל בתופעות אלה ובמטרה להביא לשינוי באקלים החברתי וליצירת נורמות התנהגויות בלתי אלימות בחברה.

תכנית "עיר ללא אלימות" מהווה מודל עבודה חדשני להתמודדות עם כלל סוגי האלימות ביישוב ברמה עירונית-מערכתית. התכנית פועלת משנת 2007 ב-12 הרשויות המקומיות הבאות: טבריה, נצרת עילית, עכו, חדרה, נתניה, רהט, מעלה אדומים, אשקלון, רמלה, בת ים ולוד, והעיר אילת המהווה דגם ומודל.
בישיבת ועדת השרים למאבק באלימות בראשות השר לביטחון הפנים מיום 5 באוגוסט 2009 הוחלט להרחיב את התכנית בהיקף משמעותי.
בעקבות ההחלטה פרסם המשרד לביטחון הפנים 'קול קורא ' לרשויות המקומיות ובעקבותיו פנו כ-130 רשויות מקומיות בבקשה להצטרף לתכנית. מתוכן נבחרו 67 רשויות חדשות על-פי הקריטריונים שהוגדרו. בשנת 2010 תופעל התכנית ב-79 רשויות מקומיות בסך הכל.
התכנית מתפרסת על פני כלל האזורים בארץ, ביישובים גדולים וביישובים גדולים, בערים, ברשויות המקומיות ובמועצות האזוריות ובקרב כלל מגזרי החברה, בהם גם המגזר הלא יהודי והמגזר החרדי. מודל התכנית יותאם ע"י המטה המקצועי, למגזרי האוכלוסיה השונים וסוגי היישובים.

מטרת התכנית:
התמודדות מערכתית ברמה עירונית עם תופעות שונות של אלימות ובכלל זה אלימות במשפחה, אלימות בכבישים, אלימות בקרב מתבגרים, אלימות בבתי ספר, אלימות עבריינית, תוך זיהוי מכנים משותפים ובניית פתרונות לתופעות השונות, שיתוף פעולה בין גורמים מהמגזרים השונים, וגיוס כל המערכות המתמודדות עם הנושא (חינוך, רווחה, משטרה, בריאות) במטרה לפתור את בעיות האלימות בעיר.
למידע נוסף על תכנית עיר ללא אלימות

הוועדה למניעת אלימות בספורט
ביום ה-25 בספטמבר 2006 החליטה ועדת השרים למאבק באלימות על הקמתה של ועדה בין-משרדית למיגור תופעות האלימות במגרשי ובאירועי הספורט. ההחלטה קיבלה תוקף של החלטת ממשלה מס' 576 ביום 12 באוקטובר 2006. מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים מונה לעמוד בראשות הוועדה. הוועדה הוקמה על רקע תופעות האלימות במגרשי הספורט ובאירועי ספורט שהחמירו מאוד במהלך השנים האחרונות ובעקבות מספרם ההולך וגדל.

מטרות עבודת הוועדה

• חיזוק הסדר במגרשי הספורט
• "קרוב לבבות" בקרב השותפים במשחק- שחקנים לאוהדים
• הפחתת האלימות במגרשים

למידע נוסף על הוועדה למניעת אלימות בספורט

מאבק באלימות נגד קשישים
בתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה חמורה של אלימות כלפי קשישים. כתוצאה מכך התקבלה ביום א' ה-23 בדצמבר החלטת ממשלה מס' 2822 על הקמתה של ועדה בין-משרדית למאבק באלימות נגד קשישים וחיזוק ביטחונם האישי ("ועדת ביצור"), שתהיה כפופה לוועדת השרים למאבק באלימות בראשות השר לביטחון הפנים. כן הוחלט כי בראשה יעמוד מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים.
ב-11 במרץ  הציג מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים, ד"ר אבי ביצור, בפני ועדת השרים למאבק באלימות הצעות אופרטיביות לטיפול במאבק באלימות נגד קשישים ובהן:

• הפעלת מוקד ארצי לפניות ציבור, שישמש כתובת לכל פניה הקשורה באלימות כנגד קשישים;
• הענקת סל שירותי הגנה וליווי לקשישים
• סיוע לקשישים נזקקים בהתקנת אביזרי מיגון לביתם (כעינית לדלת,, שרשרת, סורגים וכד');
• התקנת לחצני מצוקה
• מתן אפשרות לסיוע משפטי לקשישים באמצעות עורכי דין מתנדבים, וללא תשלום;
• מתן הדרכות לקשישים על-ידי שוטרים קהילתיים בנושא התגוננות והימנעות מסכנות;
• תוקם מנהלת ארצית לצורך הפעלת הפרויקט, שתגבש יעדים לכל אחת מהרשויות המקומיות שהשתתפו בתכנית
• בכל רשות מקומית שתשתתף בתכנית תוקם ועדת היגוי שתפקידה להכין תכנית עבודה לרשות המקומית

ועדת השרים, בראשות השר לביטחון הפנים, אישרה את התכנית הנ"ל.
עלות התכנית מסתכמת בכ-7 מליון וחצי ₪, והיא תבוצע מתוך התקציבים הקיימים במשרדי הממשלה והרשויות המקומיות שישתתפו בפרויקט.
נקבע כי הפרויקט יבוצע בפיילוט ב-6 רשויות מתוך הערים המשתתפות בתכנית 'עיר ללא אלימות', שיבחרו לפי קריטריונים קבועים ויובאו לאישור בפני ועדת השרים.
הוועדה הבין-משרדית תדווח כל שישה חודשים על התקדמות הפרויקט לוועדת השרים. 

ועדת השרים למאבק באלימות ביצעה פעולות נוספות נלוות בנושא האלימות:

• ועדה לאומית בין-משרדית להתמודדות עם האלימות  בתחום העירוני, בראשות רנ"צ בדימוס שלמה אהרונישקי, הגישה את המלצותיה לוועדת השרים לגבי הערים שיש לכלול בתכנית 'עיר ללא אלימות'.
• המלצות ועדות המשנה שעסקו בנושאי השיטור הקהילתי, ומניעה וטיפול אוחדו ואושרו, והוחלט על הקמת ועדת תיאום בין-משרדית לאומית, של משרדי הממשלה בנושא המאבק באלימות בתחומי הרשויות המקומיות במדינת ישראל.
• ועדת "עמית", בראשה עמד קצין בכיר במ"י, בחנה את האלימות במועדונים ובמרכזי הבילוי והגישה לוועדת השרים את המלצותיה).

צעדים להמשך הדרך

• מעקב אחת יישום הרחבת תכנית 'עיר ללא אלימות' ליישובים נוספים ברחבי הארץ.
• מעקב אחר יישום התכנית הלאומית לצמצום צריכה לא אחראית של אלכוהול בקרב צעירים ובני נוער.
• בחינת תופעות האלימות במגזר הלא יהודי וגיבוש דרכים להתמודדות עם התופעה.