אמידת הנזק הכלכלי הנובע מתופעת הפשיעה מהווה אבן יסוד ביכולת קובעי המדיניות לקבל החלטות על סמך ניתוח עלות/תועלת. ההכרה בצורך במדידת הנזקים הכלכליים מתפתחת בעולם המערבי וזאת בין היתר כדי לאפשר בחינת הקצאת המשאבים עפ"י אמות מידה של עלות מול תועלת.
מדידת הנזק הכלכלי הנובע מתופעת הפשיעה מתאפיינת בבעיות מתודולוגיות החל מהגדרת מהו נזק כלכלי, דרך מדידת היקף הפשיעה ועד לתרגום הנזק למונחים מוניטריים. המסמך המצורף להלן משתמש במחקרים מקיפים שנעשו בעולם ובפרט במחקרים שנעשו בבריטניה ובאוסטרליה, תוך התבססות על המתודולוגיה ששימשה את מחקרים אלה.
מטרת המסמך לאמוד את הנזק הכלכלי הנגרם כתוצאה מהפשיעה במדינת ישראל, זאת על רקע מגמת חיזוק מרכיב ביטחון הפנים במשוואת החוסן הלאומי והירידה המתמשכת בביטחון האישי של אזרחי המדינה, מגמות אשר מעצימות את הצורך בהצבת תחום ביטחון הפנים במרכז התעדוף הלאומי.
מהניתוח המוצג במסמך עולים הממצאים הבאים:
-
הנזק הכלכלי בשנת 2007 הנגרם כתוצאה מהפשיעה, נאמד בסך 12.9 מיליארדי ₪ (במחירי 2007).
-
בשנת 2007 נרשם הנזק הכלכלי הנמוך ביותר מאז החל המשרד לביטחון הפנים לאמוד את הנזק הנגרם כתוצאה מתופעת הפשיעה בשנת 2001.
-
הנזק הכלכלי המצטבר מתופעת הפשיעה בשנים 2001-2007 מגיע לפי אומדן המשרד לכ-101.5 מיליארדי ₪.
על מנת להמשיך את מגמת השיפור בשנים הקרובות נדרש תעדוף לאומי של תחום ביטחון הפנים והמשך מיקוד הפעילות במאבק בפשיעה.
החמרת מגמות הפשיעה וכן השיפור החלקי שחל בשנת 2007, באים לידי ביטוי בגרף שלהלן:
נוכח היקף הנזק הכלכלי הנגרם מתופעת הפשיעה, מתבקש תעדוף לאומי של תחום ביטחון הפנים. על תעדוף שכזה לכלול בסיס תכנוני ותקציבי יציב והולם, הגדלת הקצאת המשאבים למשרד לביטחון הפנים ליישום תוכניות מרכזיות, הפיכת משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר לארגונים אטרקטיביים לכוח אדם איכותי, ניהול יעיל אפקטיבי יותר, ומעקב ובקרה אחר השגת היעדים הנדרשים ברמה הלאומית.
אגף תכנון, תקצוב ובקרה במשרד לביטחון הפנים שקד ובחן את נתוני הנזקים הכלכליים מהפשיעה בשנת 2005 ביחס לשנים קודמות. הנתונים מוצגים במסמך המצורף: