אמידת הנזק הכלכלי הנובע מתופעת הפשיעה מהווה אבן יסוד ביכולת קובעי המדיניות לקבל החלטות על סמך ניתוח עלות מול תועלת.
ההכרה בצורך במדידת הנזקים הכלכליים מתפתחת בעולם המערבי וזאת בין היתר כדי לאפשר בחינת הקצאת המשאבים על פי אמות מידה של עלות מול תועלת.

מדידת הנזק הכלכלי הנובע מתופעת הפשיעה מתאפיינת בבעיות מתודולוגיות החל מהגדרת מהו נזק כלכלי, דרך מדידת היקף הפשיעה ועד לתרגום הנזק למונחים מוניטריים. המסמך המצורף להלן משתמש במחקרים מקיפים שנעשו בעולם ובפרט במחקרים שנעשו בבריטניה ובאוסטרליה, תוך התבססות על המתודולוגיה ששימשה את מחקרים אלה.

מטרת המסמך לאמוד את הנזק הכלכלי הנגרם כתוצאה מהפשיעה במדינת ישראל, זאת על רקע מגמת חיזוק מרכיב ביטחון הפנים במשוואת החוסן הלאומי והירידה המתמשכת בביטחון האישי של אזרחי המדינה, מגמות אשר מעצימות את הצורך בהצבת תחום ביטחון הפנים במרכז התעדוף הלאומי.

מהניתוח המוצג במסמך עולים הממצאים הבאים:

1. הנזק הכלכלי בשנת 2008 אשר נגרם כתוצאה מהפשיעה נאמד בסך 13.7 מיליארדי ₪ (במחירי 2008).
2. בשנת 2008 נרשמה עליה מתונה בשיעור של 0.7% בנזק הכלכלי כתוצאה מתופעת הפשיעה לעומת שנת 2007, זאת למרות ירידה של 5.2% בפשיעה המדווחת.
3. הנזק הכלכלי מעבירות "תחושת הביטחון האישי" ירד בשנת 2008 בשיעור של 1.4% לעומת שנת 2007 ובשיעור מצטבר של יותר מ-10% משנת 2006.
4. הנזק הכלכלי לנפש מהפשיעה בישראל עמד בשנת 2008 על 1,874 ₪, הנמוך ביותר מאז החל המשרד לביטחון הפנים לאמוד את הנזק הנגרם כתוצאה מתופעת הפשיעה.
5. הנזק הכלכלי הנובע מתופעת הפשיעה בשנת 2008 עמד על 1.9% מהתוצר המקומי הגולמי.
6. הנזק המצטבר מתופעת הפשיעה בשנים 2001-2008 מגיע, לפי אומדן המשרד, לכ-120.8 מיליארדי ₪.

על מנת להמשיך את מגמת השיפור בשנים הקרובות נדרש תעדוף לאומי של תחום ביטחון הפנים והמשך מיקוד הפעילות במאבק בפשיעה.

צמצום הנזק הכלכלי הנגרם מתופעת הפשיעה בשנים האחרונות  בא לידי ביטוי בגרף שלהלן:

אגף תכנון, תקצוב ובקרה  במשרד לביטחון הפנים שקד ובחן את נתוני הנזקים הכלכליים מהפשיעה בשנת 2008 ביחס לשנים קודמות. הנתונים מוצגים במסמך המצורף: