ועדת השרים למאבק באלימות, בראשות השר לביטחון פנים, ח"כ אבי דיכטר, החליטה בישיבתה מיום 25/9/06 להפעיל את התכנית "עיר ללא אלימות" אשר פותחה באילת כמודל ארצי-לאומי למאבק באלימות, בתחומי הרשויות המקומיות. התכנית פותחה על רקע התגברות תופעות האלימות בחברה הישראלית, הצורך במאבק מערכתי כולל בתופעות אלה ובמטרה להביא לשינוי באקלים החברתי וליצירת נורמות התנהגויות בלתי אלימות בחברה.

 התכנית "עיר ללא אלימות" הינה מודל עבודה חדשני להתמודדות עם כלל סוגי האלימות ביישוב ברמה עירונית-מערכתית. עוד הוחלט כי מודל "עיר ללא אלימות" יופעל החל משנת 2007. בשלב ראשון ב-11 הרשויות המקומיות הבאות: טבריה, נצרת עילית, עכו, חדרה, נתניה, רהט, מעלה אדומים, אשקלון, רמלה, בת ים ולוד(חדשה), זאת בנוסף לעיר אילת, כעיר מדגימה.
ניתן יהיה להרחיב את המודל לרשויות מקומיות נוספות אשר יקבעו על פי הקריטריונים שנקבעו בוועדת השרים.

באילת ירדה האלימות בין 20%-ל 50%
 ביצוע התכנית החל לאחר שהוקמה ועדת היגוי לאומית בראשות מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, ד"ר יגאל בן שלום, ובהשתתפות נציגי משרדי הממשלה אשר להם ממשק במיגור תופעת האלימות בישראל ובהם: משרד החינוך, משרד הרווחה ומשרד הבריאות, העוסקים בנושא וכן נציגי הקרנות המרכזיות השותפים ותומכים בתכנית. בנוסף, הוחלט להקים מטה מקצועי ארצי אשר יתמוך וינחה את היישובים בהוצאה לפועל של התכנית ויתווך בין הרמה המקומית לארצית.

מטרת התוכנית
התמודדות מערכתית ברמה עירונית עם תופעות שונות של אלימות ובכלל זה אלימות במשפחה, אלימות בכבישים, אלימות בקרב מתבגרים, אלימות בבתי ספר, אלימות עבריינית, תוך זיהוי מכנים משותפים ובניית פתרונות לתופעות השונות, שיתוף פעולה בין גורמים מהמגזרים השונים, וגיוס כל המערכות המתמודדות עם הנושא (חינוך, רווחה, משטרה, בריאות) במטרה לפתור את בעיות האלימות בעיר.

  עיקרי התכנית "עיר ללא אלימות"

• התכנית מציעה מתודולוגיה וכלים להתמודדות עם אלימות בכל יישוב המעוניין.
• התכנית מתייחסת לכלל סוגי האלימות ביישוב.
• התכנית מתבססת על הנחת יסוד שלאלימות קיים הקשר עירוני וחברתי רחב והיא מנסה לייצר שינויים בהקשרים הרחבים ולא רק בנושאים הקשורים ישירות לאלימות.
• התכנית מנסה להבין את המכנים המשותפים של סוגי האלימות השונים מבחינת גורמי הסיכון והפתרונות.
• התכנית מציעה מודל ללמידת המאפיינים הייחודיים של העיר שהנם גורמי סיכון לאלימות.
• התכנית מגדירה מרחבי פעולה או זירות ליצירת שינוי תוך הבחנה בין נושאים שקשורים ישירות לאלימות לאלה שיש להם השפעה עקיפה על האלימות.
• התכנית מציגה פעולות לביצוע בכל אחד ממרחבי הפעולה על מנת לייצר את השינוי הנדרש בכל תחום ותחום.
• התכנית מדגישה יצירת תשתית עירונית אשר תמנע התפתחות של מצבי אלימות ביישוב ותדע להתמודד עם מצבי אירועי אלימות באופן אפקטיבי.
• הפעולות והפרויקטים שיתבצעו בתכנית יגזרו מתוך תהליך אבחון ולמידה יסודית של המאפיינים הייחודיים וצרכיו של כל יישוב בתחום מרחבי הפעולה והתשתיות כפי שאוזכר.
  חזון
  יצירת אווירה עירונית שמקדמת ערכים של כבוד הדדי, סובלנות, הדברות, משא ומתן ושמירה על זכויות אדם וכבוד האדם, ומוקיע עבירה על החוק, הפרת זכויות אדם ושימוש בכוח לא לגיטימי, מכל סוג שהוא.
  יעדים
• צמצום הדרגתי של תופעות האלימות בעיר לסוגיהן השונים.
• יצירת תשתית עירונית לטיפול ומניעת בעיות האלימות.
• פיתוח מודל להתמודדות עירונית עם אלימות מסוגים שונים.
  השיטה

הכנת תכנית רב שנתית לטיפול בבעיה על ידי צוותים משותפים למגזרים השונים בשיתוף מומחים מקצועיים בתחומי האלימות השונים. במסגרת התוכנית יתבצע מיפוי של הבעיה, יאותרו גורמי סיכון ויוגדרו דרכי איתור, אבחון, טיפול ומניעה. התכנית תהיה רב תחומית ותכלול את כל המרכיבים העשויים לתרום לצמצום הבעיה לרבות, שירותי חינוך, שירותי אכיפה, שירותי רווחה, תוכניות לשעות הפנאי וכיו"ב.

שלבי פיתוח המודל "עיר ללא אלימות"

1. הגדרת הבעיה – מיפוי הבעיות איתן התכנית באה להתמודד תוך זיהוי מכנים משותפים לבעיות מבחינת גורמי סיכון ופתרונות
   א. סוגי אלימות אוניברסאליים
   אלימות אוניברסאלית היא אלימות המתרחשת בכל חברה ואיננה מאפיינת בהכרח יישוב מסוים. סוגי האלימות מובחנים לפי מיקום ההתרחשות (בבית, בכביש, בבית הספר, באזור ציבורי), לפי רמת יחסי הקרבה בין הקורבן לתוקף (זרים, קרובי משפחה, יחסי תפקיד) ולפי סוג ההתנהגות (אלימות פיזית, מינית, נפשית, כלכלית ועוד).
   התוכנית "עיר ללא אלימות" מעוניינת להתערב לצמצום כל מצבי האלימות המתרחשים בעיר. המשימה הראשונה הייתה להגדיר את סוגי האלימות האוניברסאלית איתם התכנית תתמודד.
   ב. אלימות מיוחדת ליישוב
   האלימות הייחודית לכל יישוב תזוהה בתהליכי עבודת הצוותים. הנחת היסוד של התכנית היא שבכל יישוב קיימים משתנים ומאפיינים אשר מייצרים סוגים של התנהגויות אלימות הייחודיות לאותו יישוב.

המתודולוגיה הכוללת של התכנית
לצורך ביצוע התכנית יש לבצע את שלבי הפעולה הנדרשים:
א. הקמת מערך ארגוני לתכנית – כולל: ועדת היגוי מקומית בהשתתפות כלל נציגי הרשות ובהובלת ראש הרשות, ועדות מקצועיות לביצוע תהליכי הלמידה, האבחון והתכנון ומטה מקצועי לתוכנית לצורך ניהולה השוטף.
ב. אבחון עירוני – יש לבצע תהליכי אבחון ולמידת המאפיינים הייחודיים של היישוב והאלימות המתרחשת בה, למידת גורמי הסיכון המהווים מכנים משותפים לכלל מצבי האלימות ביישוב, למידת הנתונים והזירות הבעייתיות של היישוב.
ג. תכנון התכנית היישובית – יש לתכנן את התכנית בהתאם למתודולוגיה אשר מחייבת התייחסות למרחבי הפעולה של גורמי הסיכון ולתשתיות ליצירת שינוי. כל פעולה ופרויקט שיתוכנן נובע ומשקף צורך, קושי או בעיה שעולה בתהליכי האבחון היישוביים. התכנון ייקח בחשבון נושאי חובה, קרי, נושאים שמחייבים התייחסות ומתן מענה על מנת לייצר את השינוי ונושאי רשות. רשימת נושאי החובה להתייחסות תוצג בהמשך.
ד. יישום התכנית – היישום יתבצע בשלבים ויבנה כנדבך על נדבך.
ה. הערכה – התכנית תוערך במספר נושאים ורמות (תפיסת ההערכה ושיטת ההערכה יפורטו בהמשך) .

מחקר מלווה לתכנית
תכנית "עיר ללא אלימות" ב- 11 ישובים ובעיר אילת, אשר היוותה מודל ראשוני לפרויקט, מלווה במחקר שבסופו תבחן התאמתו לכלל האוכלוסיות והמגזרים בישראל. במידה ותוכח היתכנות המודל, ולאחר שתחודד התאמתו למאפיינים המיוחדים של הישובים, הכוונה היא להופכו לתכנית לאומית שתיושם בכלל הישובים בארץ. לצורך הערכת יעילות המיזם ובחינת הצלחתו, ילווה התהליך במחקר הערכה מסודר.
המטרה העיקרית של מחקר ההערכה היא לבחון באיזו מידה מצליחה התכנית להפחית את אירועי האלימות בישוב, אולם קיימות מטרות נוספות.
ישנן מטרות הקשורות במדידת נושאים המשקפים את תחושת הציבור ביחס לאלימות המתרחשת, את רמת החשיפה שלהם (העקיפה והישירה) לאלימות, ואת מידת הביטחון האישי שלהם. יש מטרות המתייחסות למדידת נושאים שיש להם קשר והשפעה על האלימות ועליהם מבקשת התכנית להשפיע, כמו למשל: רמת השעמום של בני נוער, רמת הסמכות ההורית ועוד. יש מטרות המתייחסות לבקרה על עצם ביצוע התוכנית ועמידה ביעדי ביצוע.
כל ישוב שישתתף בתכנית מצופה להגדיר תפוקות כמותיות ומדידות אשר יבחנו בכלים שונים במהלך התהליך.