1. עבודת ועדת ההיגוי להכנת הפיילוט לבחינת היתכנות השימוש בוידאו קונפרנס בהליך של הארכת מעצר

• ועדת ההיגוי מונתה  לבדוק ולהציע  תנאים לקיום פיילוט שיבחן את היתכנות השימוש בוידאו קונפרנס בהליך הארכת מעצר וייתן בידי מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות כלים ראויים להכריע בשאלה:
   האם השימוש בוידאו קונפרנס בהליך הארכת מעצר יכול לשמש תחליף ראוי לנוכחות פיסית של החשוד באולם המעצרים?
  הפיילוט אמור לבחון וליתן בידי מקבלי ההחלטות כלים לגיבוש עמדה ערכית באשר להשלכות של השימוש בוידאו קונפרנס על  הזכויות המהותיות של החשוד ועל קיום "הליך הוגן" בעניינו.
  נקודת המוצא של הפיילוט אינה בשלילת הצורך בדרישת החוק הנוהג להתייצבות החשוד בבית המשפט שעה שעניינו נדון, אלא  בשאלה האם "הנוכחות" וקיום הדיון בוידאו קונפרנס יש בהם, כאמור להוות תחליף ראוי.
  ההחלטה האם לאמץ שיטה זו כהסדר של קבע תתקבל בסיום הפיילוט ולאור תוצאות המחקר המלווה שיערך על ידי גוף חיצוני מקצועי. המחקר אמור לבחון את שביעות הרצון של כל  הצדדים שיש להם עניין בנושא: חשודים, סנגורים, נציגי התביעה, שופטים, משפחות ולהעריך את הצלחתו בשיטות מחקר איכותיות וכמותיות בהתאם למדדי הצלחה אובייקטיביים וסובייקטיביים, מדדי פעילות, תפוקה ותוצאה.
• בועדת ההיגוי לקחו חלק נציגי המשרד לביטחון הפנים, משרד המשפטים (ייעוץ וחקיקה,פרקליטות המדינה) הנהלת  בתי המשפט (ייעוץ משפטי ויחידת המחשוב) הסנגוריה הציבורית, משטרת ישראל (ייעוץ משפטי, חקירות, תביעות וגורמי טכנולוגיה), שירות בתי הסוהר ולשכת עורכי הדין.
  
  הועדה פעלה במליאתה ובשלוש ועדות משנה:
  
  • ועדה טכנולוגית
  • ועדה תפעולית
  • ועדה משפטית

לשם גיבוש  התנאים לקיום הפיילוט פעלה  הועדה, בין היתר, כדלהלן:

• בדקה את המצב החוקי ואת יישומו בנושא של הארכות מעצר.
• ביקרה  בבית המשפט וליוותה את העצורים מתא המעצרים אל אולם הדיונים.
• צפתה בדיוני הארכת מעצר ושחרור בערובה באולמות המעצרים.
• בחנה את הליך השימוש בוידאו קונפרנס בגביית עדותה של מתלוננת בעבירות מין. הועדה נכחה הן במקום מושבה של המתלוננת בחדר סמוך בבניין בית המשפט והן באולם הדיונים עצמו, על מנת להתרשם מהיכולת להתבונן במתלוננת במהלך מתן עדותה ולראות כהלכה את הבעותיה, תנועות גופה ומצבה הנפשי.
• ביקרה בבית משפט השלום ברמלה שם נפגשה עם כב' השופט ברוך, המוביל את התהליך ומקיים את דיוניו בתיקים אזרחיים תוך שימוש בטכניקה של וידאו קונפרנס.
• נפגשה עם כב' השופטת עדנה בקנשטיין, נשיאת בית המשפט השלום בתל אביב, בו מיועד להתקיים הפיילוט. במפגש השתתפו גם שניים משופטי המעצרים בבית המשפט השלום בתל אביב.
• בחנה בהרחבה את המצב הנוהג במדינות אחרות בעולם לעניין שימוש בוידאו קונפרנס בהליכים פליליים.
• בחנה את הטכנולוגיה הקיימת היום בתחום ונפגשה עם מומחים בתחום זה
  בנוסף התקיימו דיונים  מרובים, רבי משתתפים, גם בדרג של שרים, יועץ משפטי לממשלה ועוד.
  
  הועדה מונתה לאחר שצוות קודם בחן את נושא ההיתכנות לשימוש בוידאו קונפרנס בהליך מעצר מההיבט הטכני. הצוות, כמו ועדת ההיגוי, הגיע למסקנה שהטכנולוגיה העכשווית מעמידה מענה ברזולוציות מאוד גבוהות המאפשר "נוכחות" וירטואלית של החשוד באולם המשפטים. טכנולוגיה זו מאפשרת לראות ולשמוע את החשוד, להתרשם מהבעות פניו ומתנועות גופו; זאת מבלי שנדרשת מבית המשפט או מהעצור מיומנות טכנולוגית כלשהיא.
   
  בפיילוט המוצע הכוונה הינה לתת מענה טכנולוגי ברמה גבוהה, תוך יישום הלקחים שנלמדו מהשימוש בוידאו קונפרנס עד כה, בארץ ובעולם. לשם כך גובשו עקרונות המפרט הטכני (מספר מצלמות,  זוויות הצבתן, מידות וזווית המסכים, מערכת סינון ומניעת רעשים וחדות התמונה).
  ג להבנת היקף הפעילות הקשורה בשינוע עצורים לבתי המשפט לדיון בהארכות המעצר בעניינם מפורטים להלן הנתונים כפי שנמסרו לוועדה, המלמדים כי בשנת 2004, למשל, התקיימו דיונים ב-38,043 הארכות מעצר. בשנת 2005 עלה מספר הדיונים ל-42,375 .הבאת עצור לבית המשפט לדיון בהארכת מעצרו מחייבת היערכות לוגיסטית מורכבת. היערכות נדרשת זו פוגעת ונוגסת בפרק הזמן הקצר והקצוב העומד לרשות החוקר להקדיש לחקירה גופה ולברר את אמיתות החשדות הראשוניים נגד החשוד. יש בו, לעיתים, להעמיד בסכנה את הציבור ובנסיבות מסויימות לסכן את העצור, לפגוע בכבודו ובפרטיותו בעריכת חיפוש על גופו וחשיפתו לעיני הציבור בדרכו לדיון בעניינו כשהוא כבול וזאת בשלבים הראשוניים של החקירה בטרם הוכחה אשמתו כשייתכן שהחקירה בעניינו תעלה כי לא היה כל בסיס לחשדות נגדו.
  בשלבים הראשונים של עבודת ועדת ההיגוי נבחנה אפשרות העדפת החלופה של הקמת אולמות שופטים בבתי המעצר לצורך ייתור ניוד העצור. חלופה זו נדחתה על ידי הנהלת בתי המשפט. עוד  נבחנה החלופה של בניית בתי מעצר בסמיכות לבתי המשפט. הבדיקה העלתה כי בניית בתי מעצר חדשים בסמיכות לבתי המשפט הקיימים, במועד עריכת הבדיקה, עלותה כ-400 מליון ₪ וזאת בהנחה כי ליד כל בית משפט נמצאת קרקע שתאפשר הבנייה.

2. תנאי הפיילוט כפי שגובשו והומלצו על ידי ועדת ההיגוי הם כדלהלן:

• הכוונה הינה לקיים את הפיילוט בפרק זמן מוגדר וקבוע מראש (שנה עם אפשרות הארכה לחצי שנה נוספת). לא ניתן יהיה להפוך את ההסדר להסדר של קבע ללא תיקון חקיקה שיונח לפתחה של הכנסת ובכפוף לקבלת אישורה.
• הגבלה לתחום גיאוגרפי אחד (בית משפט השלום בתל אביב אל מול בית המעצר אבו כביר). 
• בדיונים להארכת מעצר לימים ושחרור בערובה.
• בהתייחס לאוכלוסיית:
  • בגירים,
  • מיוצגים על ידי עורך דין,
  • שנתנו הסכמתם לקחת חלק בניסוי (לאחר שניתנה להם הזדמנות סבירה להיוועץ בעניין עם עורך דין).
• טרם הדיון, במהלכו ולאחריו יתאפשר לחשוד להיוועץ בעורך דינו. השיחות בין עורך הדין ללקוחו יהיו חסויות . לא ניתן יהיה לקבל צו האזנה לגביהן  ובכל מקרה גם אם תעשה חלילה האזנה שלא כדין יוחל כלל "פרי הבאושים" והן לא תוכלנה לשמש ראיה בהליך בפני בית המשפט.
  
  ההחלטה לקיים את הפיילוט רק בהתייחס להארכות מעצר לימים התקבלה גם מתוך מתן הדעת למגבלות החלות על אוכלוסייה זו כל עוד החקירה בעניינם לא הסתיימה. אוכלוסייה זו, כלל אינה זכאית לביקורי משפחה וידידים.
  
  התנאי לקבלת הסכמת החשוד נכלל בהצעת הצוות לבקשת  נציגי לשכת עורכי הדין. סקר ראשוני מצומצם שהוזמן על ידי המשרד לביטחון הפנים ונערך על ידי חברת מרטנס הופמן, בחן את  נכונות העצירים להשתתף בפיילוט.  הסקר נערך במהלך 16 ימים. סוקר הסביר לנשאלים את מטרת הסקר ואת שיטת הוידאו קונפרנס אותה מבקשים לבחון ולאחר מכן ראיין אותם באמצעות שאלון מובנה. בסקר השתתפו 128 גברים. 66% מהמשתתפים השיבו כי הם מוכנים לקחת חלק בפיילוט. 24% סרבו.
  
  הפיילוט מתוכנן להתקיים כאשר במתחם בית המעצר באבו כביר יוקם "אולם" משפטים אליו יובא החשוד.  מיקום האולם יקבע על ידי הנהלת בתי המשפט בעצה עם המפקח הכללי של המשטרה. ב"אולם" יתלה סמל המדינה. פקיד בית משפט יוצב במקום והוא יאובטח על ידי מערך האבטחה של בתי המשפט. הכוונה הינה לתת למקום סממנים שיהפכו אותו דומה עד כמה שניתן לאולם המשפטים– במידה ויתאפשר לו הדבר.
  
  נשקלה ונבחנה השאלה היכן ימוקמו עורכי הדין ומשפחת העצור. לאחר דיונים רבים נקבע כי עורכי הדין והמשפחות ישבו באולם המשפטים. העצור ישהה במתחם המיוחד בבית המעצר. העצור  וכל המשתתפים בדיון יוכלו לשמוע ולראות זה את זה.
  הגשת מסמכים תתאפשר בטכניקה שתקבע ותאפשר העברתם לעצור לעיונו במידת הצורך. במידה ויבקש עורך הדין של החשוד לאפשר לעורך דין נוסף או למתמחה להתייצב לצד העצור במתחם בבית המעצר במהלך קיום הדיון בעניינו- יתאפשר לו הדבר.
  כאמור, העצור יוכל להיוועץ בעורך דינו טרם, במהלך ואחרי הדיון. ההיוועצות לפני הדיון יכול שתקויים בשיחת ועידה באמצעות וידאו קונפרנס מתוך תא סגור חסין קול שיותקן במתקן בבית המעצר אל מול תא מקביל שיותקן מחוץ לאולם הדיונים. עורך הדין והעצור יראו זה את זה על גבי הצג וישוחחו ביניהם בשקט. אם עורך הדין ירצה בכך הוא יפגוש בעצור במתחם בית המעצר בחדר פגישות  שייועד לכך.
  
  באולם הדיונים יותקן צג רחב מימדים שיאפשר לכל הנוכחים לראות בברור את העצור. מצב דברים זה, להערכתנו, יאדיר את נוכחות העצור באולם הדיונים ויקנה לו מרכזיות מעבר למצב הנוהג. במהלך הדיון יוכל העצור להיוועץ בעורך הדין  ולהיפך, תוך שימוש בקו טלפון שיועמד לרשותם למטרה זו. ברגע שהעצור או עורך הדין ירימו את השפופרת, הפעולה תגרום לכך שהנוכחים באולם לא יוכלו לשמוע את  השיחה המתקיימת ביניהם.
  טכניקה פשוטה זו של הרמת שפופרת הטלפון לא תפגע ברציפות הדיון  שכן עורך הדין אינו נדרש לעזוב את אולם הדיונים כדי לקיים השיחה. למעשה היא באה לבטא את היכולת של העצור ועורך דינו ללחוש דברים זה לאזנו של זה.
  בכניסה ל"אולם" במתקן בבית המעצר יבנה חדר המתנה בו יחכו העצורים לקיום הדיון בעניינם. גם בחדר ההמתנה יותקן צג רחב מידות  שיאפשר לממתינים לצפות בהליכי הדיון. הכוונה הנה שחישוב המועדים להבאת החשוד לפני שופט בהתאם לדרישות חוק המעצרים ייעשה מהמועד שהעצור יגיע לחדר ההמתנה ובלבד שניתנה על כניסתו הודעה לשופט, בסמוך לאותו מועד.

3. בפיילוט המוצע אין אנו בגדר מחדשים ופורצי דרך. ההמלצה לקיים את הפיילוט התקבלה לאחר בחינת הניסיון המצטבר בעולם ובארץ בהתייחס לשימוש בוידאו קונפרנס בהליכים שונים, לרבות בהליכים פלילים.

שימוש בוידאו קונפרנס בשטחים שונים הולך ומתרחב, אם במסגרת  קבלת "חוות דעת נוספת" בנושאים רפואיים; ישיבות במגזר העסקי בגביית עדויות מחו"ל ובגביית עדותה של מתלוננת בעבירות מין.
אנו מודעים היטב לייחודו של ההליך הפלילי בהארכת המעצר ועל השוני בינו ובין הדוגמאות שהבאנו לעיל וכן לחשיבות זכות היסוד של העצור להיות נוכח בבית המשפט במועד קיום הדיון בעניינו ולמניעת כל פגיעה אפשרית בחסיון קשרים של העצור עם עורך דינו. עיון בנעשה בעולם  לימד אותנו כי השימוש בטכנולוגיה של וידאו קונפרנס, הן בהליכים מקדמיים לקיום המשפט הפלילי ובמקרים מועטים גם בשלבי המשפט עצמו, כחריג ובהתקיים תנאי סף מקדמיים נדרשים, הצליחו לשביעות כל המעורבים בהליך.
מטעם זה אנו סבורים כי יש  בסיס לדרישה לאפשר קיום פיילוט מבוקר, שיאפשר בחינת היתכנות ההסתייעות בוידאו קונפרנס בהליך הארכת המעצר בתנאי הארץ.

4. בפנייתנו לקבלת מידע השוואתי ביקשנו להתייחס לשאלה- באילו נסיבות, אם בכלל, נעשה שימוש בוידאו קונפרנס בהליך הפלילי, מיקום עורכי הדין במהלך הדיון, מיקומה של משפחת העצור, המכשור הטכנולוגי בו נעשה שימוש במהלך ההליך ומידת שביעות הרצון וכמובן לבסיס החוקי המתייחס להליך הדיון. יש להדגיש כי בעבודת הצוות התמקדנו בבחינת המדינות  ששיטת המשפט הפלילי הנוהגת בהן, כשיטת המשפט הישראלי, הושפעה ונבנתה על בסיס ה- Common Law האנגלי.
התקבל ונבחן,מידע המתייחס למצב הנוהג בארצות שונות, כאמור.

5. במהלך הדיון שקיימה ועדת החוקה בנושא, התייחסו חלק  מחברי הכנסת להשלכה העשויה להיות להחלטת השר להעביר את משימת הכליאה והטיפול בעצורים  ולהפקידה באחריות שרות בתי הסוהר, כרשות כליאה לאומית.
אין במעשה זה לשנות מהצורך בבחינת האפשרות לקיים הליכי דיון בבקשות למעצרים ושחרור בערובה באמצעות וידאו קונפרנס לחשוד בגיר מיוצג ובהסכמתו. זהות הגורם הנושא באחריות אינה משליכה מהותית  על  הצורך בשינוע עצורים לבתי המשפט לדיון בעניינם. העובדה שהאחריות על בית המעצר אבו כביר, למשל, תופקד בידי שירות בתי הסוהר אינה משנה לענייננו.
יש לציין כי גם  הועדה בראשות אלוף עמוס ירון , שמונתה על ידי השר לביטחון הפנים לבחון את נסיבות בריחתו של בני סלע, מצאה לנכון להמליץ על בחינת הרחבת השימוש בוידאו קונפרנס כחלופה להבאת עצור/אסיר לדיון בעניינו בבית המשפט.

6. במהלך הדיון נדרשנו להמציא נתונים לעניין החיסכון הכספי הטמון בהסתייעות בוידאו קונפרנס אל מול עלויות העברת עצורים לדיון בעניינם בבית המשפט.

7. סיכום:
אין אנו מבטלים או מזלזלים בחששות שהועלו בהתייחס  לפיילוט  אותו מבקש המשרד לביטחון הפנים ביחד ובברכת משרד המשפטים לקיים. אין אנו מפחיתים מחשיבות מתן האפשרות לעציר "להסתכל לשופט בעיניים". יחד עם זאת, אנו סבורים שהמכשור הטכנולוגי העכשווי והניסיון הרב שהצטבר בארץ ובעולם  מצדיקים היענות לקיום פיילוט שיאפשר בחינה של  התאמת ההסדר לתנאי הארץ והמקום.

ההסדר ייבחן בסיום הפיילוט והוא לא יכול להפוך להסדר של קבע שלא בתיקון חקיקה של הכנסת ובאישורה ובדיקתה של ועדת החוקה חוק ומשפט, לאחר שיונחו בפניה תוצאות המחקר המלווה ולאחר שהיא תקיים דיונים בנושא תוך שמיעת מכלול הגורמים  שייקחו חלק בפיילוט.
אנו נמצאים בעידן של טכנולוגיה מתקדמת, הולכת ומתפתחת, המשמשת את המין האנושי בתחומים רבים חשובים ומגוונים. נראה לנו כי הבשיל הזמן לבחון יכולת ההסתייעות בה גם  בהליכי הדיון בהארכות מעצר ושחרור בערובה ולהשגת מכלול היתרונות הגלומים בשימוש בכלי הטכני, כפי שפורטו לעיל.