המחקר הנוכחי מפתח מודל ישראלי לפרופילאות של עבריינים ושל זירות עבירה, מודל המתבסס על ההיסטוריה של הפשיעה בישראל על מאפייניה הכלליים והייחודיים. המודל מהווה בסיס למערכת מומחה שתשמש כלי עזר לצוותי חקירה משטרתיים.

הנחת המחקר היא כי דפוסי הפשיעה בישראל בשנים האחרונות - ובמיוחד דפוסי הקשר בין מאפייני זירת הפשע ומאפייני העבריין שהורשע בביצוע הפשע - מהווים בסיס סטטיסטי בעל ערך לאיפיון העבריין במקרים לא מפוענחים. וכך, במסגרת המחקר נסקרו וקודדו 916 תיקי חקירה מפוענחים הנוגעים לארבעה סוגי פשיעה: רצח (215 תיקים), אונס (216 תיקים), מעשה מגונה (259 תיקים) ושוד (226 תיקים).

עשרות רבות של נתונים שנמצאו בתיקים חולקו לשני סוגים: נתוני זירת העבירה (כל מה שניתן לדעת על העבירה מבלי לדעת מי ביצע אותה), ונתוני העבריין שהורשע (כל מה שניתן היה לדעת על העבריין שהורשע, לפני שהורשע). האתגר של המחקר הפרופילאי הוא לאפיין את העבריין (לזהות את הפרופיל שלו) על סמך מאפייני הזירה ("פרופיל הזירה"), ולעשות שימוש בקישור הסטטיסטי שיימצא בין פרופילי הזירות ופרופילי העבריינים, כדי לסייע בחקירת עבירות לא מפוענחות, למשל ע"י צמצום רשימת חשודים או ע"י קביעת סדר עדיפויות בחקירה.

ההתמודדות עם אתגר זה, על-פי המשגת המחקר הנוכחי, מתבצעת תוך שימוש בשיטות מתקדמות לחקר מערכות התנהגות מורכבות, ובמיוחד בתורת השטחות. תורת השטחות מספקת כלים לתכנון מבוקר של נושאי המחקר ("משפטי-מיפוי") ולזיהוי המבנה האמפירי של מאפייני זירות העבירה ושל תכונות העבריינים (Faceted SSA). כך, מאתר המחקר "משתני יסוד" של זירת העבירה ושל העבריין בכל סוג פשיעה שנבדק, משתנים אשר בהיותם מהותיים לתופעת הפשיעה, מאפשרים זיהוי קשרים סטטיסטיים יציבים יחסית בין הזירה לעבריין. עבור כל טיפוס של עבירה ניתן להעריך את ההסתברות שהיא בוצעה ע"י כל אחד מטיפוסי העבריינים השונים. על לוחות הסתברות כאלה מתבסס המודל הישראלי לפרופילאות.

כמוצר נילווה למחקר זה פותחה תוכנת הדגמה המופעלת כיום באופן נסיוני.

הערה:
מהדוח הושמטו מספר קטעים שהוסרו מטעמי חסיון הנתונים.
הקטעים שהושמטו מסומנים בגוף הדוח.