במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר 2004 בוצע על ידי מכון סמית סקר דעת קהל בנושא הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל. בסקר השתתפו 2,042 איש/ה שרואיינו בראיונות טלפוניים.

ממצאי המחקר מצביעים על הערכות כלליות חיוביות למדי, ורמת אמון סבירה במשטרה. היבטי תדמית המשטרה והשוטר זכו, בדרך כלל, להערכות בינוניות, כאשר בהתייחס להיבטי תדמית המשטרה הערכת המשטרה כמקצועית היא חיובית למדי, והיא ההערכה החיובית הגבוהה ביותר, ואילו הערכתה כמגיבה במהירות לפונים אליה היא ההערכה הכי פחות חיובית. בהתייחס לתדמית השוטר ההערכה החיובית ביותר מתייחס למידת יעילותו, ואילו ההערכה הכי פחות חיובית מתייחסת למידת האדיבות של השוטר.

הערכת יעילותה של המשטרה משתנה בהתאם לתחום הנבדק, כאשר יעילות המשטרה בתחומים הבטחוניים קיבלה הערכות גבוהות במיוחד, יעילות ההתמודדות בעבירות תנועה ותאונות דרכים וכן במניעת העסקה של עובדים זרים זכתה אף היא להערכות גבוהות, יחסית, ואילו יעילות הטיפול בתחומים הפליליים הוערכה בהערכות בינוניות עד נמוכות.

הטיפול בעבירות אלימות דורג בראש סדר העדיפויות המצופה מן המשטרה, כאשר במדרג השני דורגו מניעת פיגועים חבלניים, ובמדרג השלישי עבירות תנועה ותאונות דרכים.

הערכת האופן שבו המשטרה ממלאת את תפקידיה הבטחוניים גבוהה במיוחד, ואילו הערכת האופן שבו היא ממלאת את תפקידיה בתחום המלחמה בפשיעה בינונית בלבד. למעלה ממחצית מהמרואיינים סבורים שהמשטרה מטפלת יותר מדי בבעיות בטחון ופחות מדי בתפקידיה בתחום המלחמה בפשיעה.

תחושת הביטחון האישי של הציבור בנסיבות שונות נמצאה כגבוהה, יחסית, במרבית ההקשרים שנבדקו. נוכחות שוטרים ברחובות ובמקומות ציבוריים נתפסת כתורמת לתחושת הביטחון האישי, אם כי קיימת אי שביעות רצון מרמת הנוכחות המשטרתית.

אשר לתפיסת מידת החוסן החברתי – הגורם שנתפס כמאיים ביותר על החוסן החברתי של מדינת ישראל הוא האלימות בחברה, ובמדרג השני צויינו המצב הכלכלי והמצב הבטחוני.

בהשוואה לשנים קודמות מתקבלת מגמה של יציבות יחסית בהערכות בהשוואה לשנת 2003, זאת לאחר עליה חדה בהערכות בין שנת 2001 לשנת 2002, וירידה חדה (אך פחות מהעלייה שנרשמה) בין שנת 2002 לשנת 2003.

לרשימה המלאה של מחקרי לשכת המדען הראשי