מבין הגורמים השונים שנמנו כמשפיעים על התרחשותן של תאונות דרכים, הגורם שנתפס כמשפיע במידה הרבה ביותר הוא תרבות הנהיגה בישראל, בפער גדול מכל הגורמים האחרים שנבדקו.
בהתייחס לגורם האנושי לתאונות דרכים, הגורם שנתפס כחמור ביותר הוא חוסר אדיבות, סבלנות והתחשבות, כאשר במדרג השני נורמה של אי ציות לחוק.

אשר לעמדות כלפי משטרת התנועה, עולה כי הערכות הציבור לגבי היכולת של פעילות המשטרה להביא לצמצום תאונות הדרכים גבוהה באופן יחסי.
מתקבלת הערכה די נמוכה לנוכחות של משטרת התנועה בכבישים – למעלה ממחצית מהמרואיינים סבורים שמספר השוטרים והניידות אינו מספיק.
נוכחות משטרתית נתפסת כמרתיעה וכתורמת לתחושת הביטחון של הציבור. עם זאת, ההערכות לגבי תפקוד משטרת התנועה בפועל נמוכות יותר והערכת מקצועיות המשטרה הינה בינונית.

באשר לעמדות הציבור בנושא עבירות תנועה ואכיפה, צויינה נסיעה במהירות מופרזת במדרג הראשון כעבירה שבה צריכה משטרת התנועה להתמקד, כאשר במדרג השני עקיפה לא נכונה או במקום אסור ובמדרג השלישי צויין מעבר ברמזור אדום.
נהגים צעירים צויינו במדרג הראשון כאוכלוסיה שבה צריכה משטרת התנועה להתמקד, כאשר במדרג השני נהגי משאיות, ובמדרג השלישי נהגי מוניות ונהגי אופנועים וקטנועים.
אכיפה על ידי ניידות ושוטרי תנועה גלויים נתפסת כיעילה יותר מאכיפה באמצעות ניידות ושוטרים סמויים או אכיפה באמצעים אלקטרוניים.

בהתייחס לענישה על עבירות תנועה, נוטה הציבור להעריך את העונשים לנהגים המבצעים עבירות תנועה כמקלים מדי, וכמרתיעים במידה מועטה. יותר ממחצית הציבור סבורים שדוחות של משטרת התנועה מוצדקים.

מקור המידע הבולט ביותר ביחס למבצע האכיפה הוא הרדיו, כאשר במדרג השני העיתונות ובמדרג השלישי הטלוויזיה. הפערים בין שלושת מקורות המידע העיקריים הם קטנים.
מבצע האכיפה כנגד נהגים צעירים בסופי שבוע נתפס כמרתיע יחסית – קרוב למחצית מהמרואיינים ציינו שהמבצע מרתיע במידה רבה, ופחות מרבע ציינו שהוא מרתיע במידה מועטה או כלל לא.

לרשימה המלאה של מחקרי לשכת המדען הראשי