http://www.mops.gov.il/BP/הודעות דובר המשרד לבטחון הפניםhe-ILhttp://www.mops.gov.il/BP/About+MOPS/Mevaker/AuditingReports/AuditingReports.htm#Tue,20Jul201004:04:49GMThttp://www.mops.gov.il/BP/About+MOPS/Mevaker/AuditingReports/AuditingReports.htmבהתאם לחוק חופש המידע המאפשר לכל אזרח ישראלי או תושב לקבל מידע המצוי ברשות ציבורית הקשור לתחומי פעילותה ובנושאים שבאחריותה, ובהתאם למגמת השקיפות בה נוקט המשרד לביטחון הפנים, מביא בזאת המשרד לידיעת הציבור את דוחות הביקורת אותם מפרסם מבקר הפנים של המשרד. פרסום הדוחות באתר המשרד מבוצע על ידי הממונה על חוק חופש המידע במשרד לביטחון הפנים. בגרסת האינטרנט הושמטו חלקים הנוגעים לנושאים רגישים, מסווגים, או הפוגעים בצנעת הפרט וזאת על פי סעיפים 9 ו-11 לחוק חופש המידע. אגף הביקורת יחידת הביקורת במשרד עורכת ביקורות מערכתיות וביקורות מבצעיות על משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והמשרד לביטחון הפנים. מבקר המשרד, הממונה גם על תלונות הציבור, עומד בראש אגף הביקורת אשר מהווה גוף פיקוח וייעוץ, שבאמצעותו עומדים השר לביטחון הפנים/המנכ"ל, על הכשירות של פעילויות מערכת ביטחון הפנים. אגף הביקורת פועל מכוח חוק הביקורת הפנימית תשנ"ב- 1992, וקיומו הוא בבחינת חובה החלה על כל גוף ציבורי. ייעוד ותפקידים בדיקת כשירות וכוננות הזרועות: משטרת ישראל שב"ס, למילוי תפקידם, לבחון נושאים ארגוניים בזרועות ובמשרד ולהמליץ בפני השר והמנכ"ל על דרכי פעולה לשיפור. זיהוי ליקויים מערכתיים העולים מתלונות הציבור ובחינתם במשולב עם יחידת הביקורת, זאת על מנת למנוע תלונות דומות בעתיד וכן לשפר את השירות לאזרח. ביצוע מעקב אחר תיקון הליקויים העולים מדוחות מבקר המדינה, סנגוריה ציבורית, מבקרים רשמיים וביקורות שנערכו על ידי יחידת הביקורת. מתן מענה לאזרחים ואסירים הפונים בתלונות ליחידת תלונות הציבור. Tue, 20 Jul 2010 04:04:49 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/InformationCenter/MOPSInternational/IntMopsno.15_July10.htm#Mon,12Jul201005:59:00GMThttp://www.mops.gov.il/BP/InformationCenter/MOPSInternational/IntMopsno.15_July10.htmירחון בט"פ עולמי מלקט עדכונים מאתרי אינטרנט מרכזיים של גופים מקבילים למשרד, למשטרה ולשירות בתי הסוהר בעולם העוסקים בנושאי ביטחון פנים. העלון מפורסם מידי חודש על-ידי יחידת מידע במשרד לביטחון הפנים. מטרת העלון להתעדכן כיצד עמיתינו בעולם מתמודדים עם האתגרים המוצבים בפניהם כממונים על תחום ביטחון הפנים, השיטור ואכיפת החוק, הכליאה והשיקום ותחומים נוספים בהם עוסק המשרד על גופיו. גליון מס' 15, יולי 2010 המפכ"ל האוסטרלי מדגיש את הצורך בתכנון אסטרטגי בנאום היסטורי באינטרפול כוח משימה של האיחוד האירופי לפשיעה קיברנטית דוח הסמים העולמי 2010: השימוש בסמים נע לעבר סמים חדשים ושווקים חדשים ממשלת קנדה פועלת להבטחת בדיקת תלונות נגד משטרת RCMP עתיד השיטור- מיפוי פשיעה הופסק המעקב בעזרת מצלמות- המימון מקרן למאבק בטרור ולא למטרת מניעת פשיעה הצטברות תיקים בבדיקות DNA- מיתוסים מול מציאות כנסים ואירועי החודש הוועידה הבינלאומית השנתית של APCO, יוסטון טקסס. סקיוריטי 2010, ועידה ותערוכה, סידני, אוסטרליה. ועידת 2010 של האיגוד הבינלאומי של שוטרות, מיניאפוליס, מיניסוטה. הקונגרס הבינלאומי ה-18 של ISPCAN על הזנחה והתעללות בילדים, הונולולו, הוואי אתר החודש- אגף הסיוע של משרד המשפטים האמריקני השיק אתר שיטור חכםMon, 12 Jul 2010 05:59:00 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/Legislation/SexOffenderLaw/SexOffenderLaw.htm#Thu,8Jul201002:58:51GMThttp://www.mops.gov.il/BP/Legislation/SexOffenderLaw/SexOffenderLaw.htmהחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסויימים, התשס"א-2001 אוסר על העסקת עברייני מין במוסדות המכוונים למתן שרות לקטינים ולאנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית. מטרת החוק ליתן הגנה מיוחדת לקטינים ולאנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית מפני עברייני מין, משום הפגיעה הקשה של עבירות המין, החזרתיות (רצדיביזם) המאפיינת עברייני מין הפוגעים בקטינים, ובשים לב לפגיעות היתרה של האוכלוסיה עליה מגן החוק. החוק קובע את האיסורים הבאים: איסור על מעסיקים בסוגי המוסדות המנויים בחוק (להלן – מוסדות) להעסיק עברייני מין בעבודה המאפשרת להיות בקשר, באופן סדיר או קבוע, עם קטינים או עם אנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית. איסור על עבריין מין להיות מועסק במוסד. איסור על מעסיק במוסד להעסיק בגיר בלי אישור ממשטרת ישראל, כי ההעסקה מותרת לפי החוק. איסור זה אינו חל בשלב זה על נשים. האיסורים בחוק חלים גם אם אדם מועסק בהתנדבות במוסד, גם במתן שירותים וגם אם אדם מועסק באמצעות חברת כוח אדם. עבריין מין לגביו חל האיסור לפי החוק הוא מי שהורשע בעבירת מין בהיותו בגיר (מעל גיל 18), והעבירות בוצעו החל מיום 1 במרס 1998. בחוק מנויים בין היתר המוסדות הבאים, עליהם חל איסור העסקת עברייני מין: בתי ספר, מעונות יום, משפחתונים ומוסדות חינוכיים מסוגים שונים לקטינים. תנועות נוער, קייטנות, מועדונים ומרכזי תרבות לקטינים. גני חיות וגני שעשועים. מרכזי תרבות נוער וספורט, חדרי כושר ובריכות שחייה הפתוחים לקטינים. שירותי הסעות לקטינים או לבעלי מוגבלות שכלית או התפתחותית. עסק העוסק בין השאר בארגון טיולים ונופש לקטינים או לבעלי מוגבלות שכלית או התפתחותית. עסק העוסק בין השאר באבטחת קטינים. מחלקות ילדים בבתי חולים ומרפאות ילדים. מרפאה או בית חולים לחולי נפש. מועדון, מעון יום, מרכז טיפולי, או מרכז עבודה שיקומי לבעלי מוגבלות שכלית או התפתחותית. "גוף אחר, שבין עיסוקיו מתן שירותי חונכות, הדרכה, הוראה, בידור או אבחון לקטינים או לבני אדם עם מוגבלות שכלית או התפתחותית, טיפול בהם, השגחה עליהם או ליווי שלהם בהליכים משפטיים". ועדת מומחים שקמה לפי החוק, מוסמכת לפטור את עבריין המין מהאיסור להיות מועסק במוסד, לבקשתו, ולאחר שקיבלה הערכת מסוכנות והעריכה את הצורך בתחולת האיסור לגביו. יו"ר הועדה הוא שופט בית משפט שלום, וחברים בה מומחים לדפוסי התנהגותם של עברייני מין והטיפול בהם. היסטוריית החקיקה כפי שפורסמה באתר הכנסת: חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים, התשס"א-2001 חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (תיקון), התשס”ב-2002 חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (תיקון מס` 2), התשס”ה-2005 תיקון עקיף (מס' 3) במסגרת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס”ו-2006 חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס` 4), התשס”ח-2007 חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס` 5), התשס”ח-2007 חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס` 6), התש”ע-2010Thu, 8 Jul 2010 02:58:51 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/Legislation/MemorendumofLaw/SexOffendersLaw_06_2010.htm#Wed,16Jun201009:11:00GMThttp://www.mops.gov.il/BP/Legislation/MemorendumofLaw/SexOffendersLaw_06_2010.htmנוסח תזכיר החוק מצורף בתחתית הדף שם החוק המוצע הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקונים שונים), התש"ע-2010 מטרת החוק המוצע והצורך בו הצעת החוק נועדה לבצע מספר תיקונים בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסויימים, התשס"א-2001 (להלן: החוק), חלקם נובעים מלקחים מיישום החוק, וחלקם נועדו להרחיב את תחולתו על מנת לסייע במניעת ביצוע עבירות מין כלפי אוכלוסיות פגיעות במיוחד. החוק בנוסחו היום קובע איסור פלילי על מוסדות המצוינים בחוק, המכוונים למתן שירות לקטינים או לאנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית, להעסיק בגיר שהורשע בביצוע עבירת מין. החוק כולל איסור גם על מי שהורשע בעבירת מין להיות מועסק במוסד כאמור. החוק מחייב את אותם המוסדות, טרם העסקתו של אדם, לקבל אישור ממשטרת ישראל על כך שאין מניעה לפי החוק להעסקת המועמד. ההצעה כוללת, בין היתר, שלושה תיקונים מהותיים המרחיבים הן את האוכלוסייה של הפוגעים עליה חל החוק, והן את האוכלוסייה עליה החוק מגן. התיקון הראשון הוא הרחבת האיסורים בחוק כך שיחולו גם על מועסק קטין שמלאו לו חמש עשרה שנה. הרציונאל שעמד מאחורי חקיקת החוק בשנת 2001, קרי: הגנה על קטינים מפני מי שעלול לבצע בהם עבירות מין, חל לא רק בנוגע לעברייני מין בגירים, אלא גם בנוגע לקטינים שהורשעו בביצוע עבירות מין. על פי נתונים שהתקבלו ממשטרת ישראל, עשרות קטינים מורשעים מדי שנה בביצוע עבירות מין חמורות. עבירות מין אלו, ברוב רובם של המקרים, מבוצעות בקטינים אחרים. קטינים החל מגיל חמש עשרה מועסקים במסגרות שונות, וזאת בהתאם להוראת סעיף 2 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, מהם קטינים רבים מועסקים בקייטנות, מחנות קיץ, תנועות נוער ומוסדות אחרים הנכללים בחוק. אמנם, קטינים שביצעו עבירות מין אינם מתויגים כ"עברייני מין", וזאת מאחר שהתפיסה אצל גורמי הטיפול היא שביצוע עבירת מין על ידי קטין לא תמיד מגלה פתולוגיה מינית, אלא לעיתים נובע מהיעדר גבולות, תופעה אופיינית לגיל ההתבגרות. במקרים כאלה, ביצוע עבירת המין אינו מלמד על נטייה לבצע עבירות מין בעתיד. מעבר לכך, הגישה לגבי קטינים בבתי המשפט לנוער היא בעיקרה גישה טיפולית-שיקומית המבקשת לטפל בקטינים על מנת להוציאם ממעגל הפשע. על כן, הצעת החוק אינה מבקשת להחיל את האיסורים בחוק על כל קטין שמלאו לו חמש עשרה שנה שביצע עבירת מין, אלא רק על אותם קטינים שבית המשפט בחר להרשיעם. מקרים אלו הם בדרך כלל המקרים החמורים יותר, בהם כשלו אמצעים טיפוליים שהוצעו על ידי שירות המבחן לנוער. כן מוצע להתאים את הוראות החוק כך שהאיסורים יחולו לא רק על עבירות שביצע המועסק בהיותו בגיר, כפי המצב כיום, אלא גם על עבירות שבוצעו מעת שמלאו לו 15 שנים. התיקון העיקרי השני הוא הוספת מוסדות בהם שוהים חסרי ישע לרשימת המוסדות המצוינים בחוק ולגביהם חלים האיסורים. החוק היום מגן מפני ביצוע עבירות מין על קטינים ובני אדם עם מוגבלות שכלית והתפתחותית, וכן על חולי נפש. הרציונאל להגנה מוגברת לאוכלוסיות אלו היתה פגיעותם לעבירות מין חוזרות על ידי עברייני מין, והקושי בדיווח ובחשיפת עבירות מין באוכלוסיות אלה. מוצע, בהתאם לאותו רציונאל להרחיב את הגנת החוק למוסדות בהם שוהים חסרי ישע נוספים החשופים לפגיעה מינית עקב מוגבלויותיהם: מעונות בהם שוהים חסרי ישע, עסקים למתן שירותים לחסרי ישע, מוסדות רפואיים סיעודיים ומוסדות שיקום בהם שוהים נכי נפש. התיקון העיקרי השלישי הוא הרחבת העבירות לגביהן נדרש אישור משטרה להעסקת מועסק גם לעבירות אלימות חמורות. בנוסף, מוצעים תיקונים שהם לקחים מיישום החוק ונוכח הניסיון בהפעלתו: הוספת עבירות נוספות להגדרת "עבירת מין", תיקון תקופת האיסורים החל ממועד ההרשעה ועד לתקופת המחיקה, דרישה מהמוסדות לחדש את אישורי המשטרה ביחס למועסקים מדי חמש שנים, קביעת איסור לעשות שימוש במידע שהושג לפי החוק אלא למטרות החוק וקביעת עבירה פלילית על המשיג או דורש מידע מהמשטרה שאינו זכאי לקבלו, הסדרת אחריות קבלן כוח אדם ואחריות המוסד המעסיק בפועל וקביעת בית המשפט לעניינים מנהליים כערכאת ערעור על החלטת וועדת המומחים המוסמכת לפטור מועסק מן האיסור. הופץ ביום: 16/06/10 התיקון המפורט לעיל מצטרף לתיקון מוצע נוסף לחוק זה במסגרת תזכיר חוק הגברת האכיפה נגד עבירות מין בקטינים (תיקונים שונים) התש"ע - 2010 א' באדר תש"ע (15.2.10) , אשר הופץ על ידי משרד המשפטים: קישור לתזכיר חוק הגברת האכיפה נגד עבירות מין בקטינים Wed, 16 Jun 2010 09:11:00 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/NoVioleneCityProject/NVCityNews/Eilat5Convention14_6_10.htm#Mon,14Jun201009:12:43GMThttp://www.mops.gov.il/BP/NoVioleneCityProject/NVCityNews/Eilat5Convention14_6_10.htmכנס אילת ה- 5 להתמודדות עם אלימות בחברה הישראלית הסתיים ביום ה' ה-10 ביוני. הכנס, הוכתר בהצלחה רבה והשתתפו בו למעלה מ- 1300 משתתפים, בהם שרים, חברי כנסת, נציגי רשויות מקומיות, אנשי משטרה, אקדמאים, נציגי עמותות וארגונים חברתיים ואנשי תקשורת. כנס אילת מהווה מדי שנה במה מרכזית לדיון בבעיית האלימות בחברה הישראלית ובדרכי ההתמודדות עמה ומטרתו ליצור מפגש חברתי ומקצועי בין כלל השותפים לעשייה בתחום ולהדגיש את רעיון השותפות בין כלל הגורמים כתנאי ליצירת שינוי. השנה עסק הכנס בנושא המוביל של "מורכבות תופעת האלימות: ריבוי פניה, מימדיה, מחולליה והשלכותיה". הנחת היסוד היא כי תופעות האלימות הן מורכבות ורב-מימדיות ועל מנת לטפל בהן באופן מקיף ויסודי יש לפתח מדיניות של התערבות ותהליכים המסוגלים להתמודד עם מורכבות זו. הכנס כלל 15 מושבים, מעל 80 הרצאות, סדנאות מקצועיות, הצגות תיאטרון נוער ולווה ביריד ידע עשיר בו הציגו גופים שונים ובהם דוכן תכנית 'עיר ללא אלימות' , משרד הרווחה, משרד החינוך, המשרד לקליטת העליה, אגף מצילה במשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל,הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, החברה למתנ"סים, הקרן לידידות, עיריית אילת, עמותות, ארגונים חברתיים ופרויקטים קהילתיים. דוכנים ביריד: הכנס התקיים גם השנה במימון ובשותפות עם עיריית אילת ועם הקרן לידידות, אשר לוקחת חלק משמעותי במימון התוכנית בערים השונות כמו גם בכנס זה. השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ', נשא נאום מרכזי במליאת הכנס ביום ה' בנושא "עיצוב מדיניות לאומית להבטחת הביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל", מדברי השר: "בשנת 2009 גרמה הפשיעה והאלימות לנזק כלכלי מצטבר של 15 מיליארד שקל, וזאת עלייה של ארבעה אחוזים מהשנה הקודמת. בתשע שנים האחרונות גבתה הפשיעה 140 מיליארד שקל מאזרחי ישראל. זהו סכום עצום ובלתי נתפס." לנאום המלא: דברי השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' בנאומו במליאת כנס אילת, יום ה' ה- 10/06/10 "כבוד השופט העליון בדימוס, מאיר שמגר - נשיא הכבוד של הכנס, כבוד שר החינוך - מר גדעון סער, כבוד השרה לקליטת עלייה – הגב' סופה לנדבר, מנהלים כללים של משרדי ממשלה, נציגי הקרן לידידות, ראשי רשויות מקומיות, אנשי מקצוע ולבסוף גם תודה מיוחדת לנציגי התקשורת אשר לקחו על עצמם להפיץ ברבים את המסר הכה חשוב של המאבק באלימות, קהל נכבד, מכובדי ! במשך תקופה ארוכה, ארוכה מדי, נתפסה המלחמה באלימות ובפשע כעיסוק צדדי, משני בחשיבותו, לאתגרים האחרים הניצבים מול מדינת ישראל. האם הפכנו לחברה אלימה יותר? האם הפכנו לחברה שלא יודעת להבחין בין טוב לרע? בין אסור למותר? בראייתי, ולטעמי הפכנו לחברה פחות ערכית ומוסרית. עלינו לזכור , בני הנוער של היום הם פניה של החברה מחר. אני רוצה לשתף אתכם בנתון מסויים – כיום במדינת ישראל ישנם 22 אלף בני נוער אשר נחקרים תחת אזהרה במשטרה כל שנה. הערכים והחינוך נלקחים מהבית לחצרות בית הספר, לשדה האימונים למדשאות באוניברסיטה וכך הלאה. המשטרה לבדה אינה יכולה! וכך האלימות, הפשיעה והשחיתות הציבורית, מהווים כבר זמן רב איום ממשי על החוסן של החברה בישראל. תחושת הביטחון של האזרח הפשוט, ממשיכה להיות נמוכה וזאת למרות נתוני המשטרה. יש כאן נושא מורכב ומספר בעיות, כגון: א. הדיווח של האזרחים למשטרה מוגבל ביותר, אומדן של כ- 50% דיווח. ב. עפ"י סקר שנערך לאחרונה כ- 75% מאזרחי המדינה אומרים שהחברה בישראל אלימה. ג. האלימות היום יומית שהאזרח נתקל בה- בכביש, ברחוב, בבית הספר, בפאבים ד. וכד' פוגמת קשות במתן אמון של האזרח בסמכויות אכיפת החוק ובראשן המשטרה ובתי המשפט. ה. קיים צורך רחב היקף בשיפור המענה ולאורך זמן, כדי לשנות המגמה. מדינת ישראל עשתה ועושה רבות למען ההתמודדות עם האלימות, העבריינות והפשיעה. קיימות מאות תוכניות התערבות, גופים וארגונים אשר משקיעים השקעות רבות בנושא. כמו כן, גם בוצעה חקיקה נרחבת. אתם יכולים לראות זאת כאן בתערוכה של הכנס, עד כמה רחב היקף הפעילות בתחום הזה. משטרת ישראל קבעה את המאבק באלימות כיעד ארגון מוביל בשנים האחרונות ושמענו את המפכ"ל מדגיש זאת אתמול. גם ארגונים רבים של המגזר השלישי עוסקים בנושא. בסה"כ –נעשים הרבה מאד מאמצים. יחד עם זאת, כפי שאמרתי, תמונת המצב בנושא האלימות היא עדיין קשה. קשה להאמין למספרים אבל בשנת 2009 גרמה הפשיעה והאלימות לנזק כלכלי מצטבר של 15 מיליארד שקל, וזאת עלייה של 4אחוזים מהשנה הקודמת. רק לשם המחשה עלות נזק זה (15 מיליארד ₪) הינו - כמעט כפול מתקציבה השנתי של משטרת ישראל. לתושבי ישראל למשל, נזק זה הינו כ-2000 שקל לנפש. בתשע שנים האחרונות, גבתה הפשיעה 140 מיליארד שקל מאזרחי ישראל. זהו סכום עצום ובלתי נתפס. שוו בדמיונכם כמה פרויקטים חברתיים וחינוכיים יכולנו לממן בכסף זה. כמה ק"מ מהגדר בגבול ישראל מצרים כבר יכולנו לבנות? או כמה שוטרים יכולנו לגייס? 15 מיליארד שח שווה בחשבון פשוט ל-60,000 שוטרים!! אני אומר לכם בצורה הכי ברורה – תנו לי מיליארד!! רק מיליארד שח תוספת לתקציב המשרד ונוריד תוך זמן לא רב את רמת הפשיעה ברחובות בעשרות אחוזים !! בפועל אנחנו לא רואים מגמת ירידה במרבית התופעות, ההיפך הוא הנכון. רואים עליה מתמשכת בעבירות האלימות. זקנות נשדדות ברחוב ובבית, ילדים נדקרים בפארקים, אלכוהול זורם ברחובות. כאשר נכנסתי לתפקידי כשר לבט"פ ניסיתי להבין את הפער בין ההשקעה הגדולה מחד לתמונת המצב בשטח מאידך. זיהיתי פערים במספר נושאים: • אנחנו לא עוסקים מספיק במניעה. • המשרד לבט"פ פעל אמנם בלמעלה מ -70 רשויות מקומיות, ועשו שם עבודה נפלאה וחשובה, אלא שפעילות זו תוקצבה בסכומים נמוכים מאד שלא אפשרו להביא לידי ביטוי את הראייה המערכתית הרחבה להתמודדות עם הנושא. אנחנו כמעט ורק מכבים את השריפות ופועלים אל מול המקרים אשר בהם אנו נתקלים פנים מול פנים. רוב המקרים לא מגיעים לידיעתנו. רוב האלימות מתרחשת בבית, בבית-הספר, בחצרות הגנים הציבוריים, בין אנשים קרובים והיא לא מדווחת. כפי שאמרתי אנחנו מעריכים את הדיווח ב-50% בלבד. אלימות תחילתה בהתנהגות אנטי-חברתית שלא נבלמה בזמן. בנושא הזה, של פעילות למניעת התנהגות אנטי-חברתית, כמעט ולא השקענו משאבים. המחקר מלמד שכאשר עוצרים התנהגות אנטי-חברתית בגילאים צעירים, בדרך כלל נצליח למנוע את ההתדרדרות של הילד או הנער לאלימות. בתחום הזה אנחנו חלשים. אכיפה בעברות איכות חיים היתה בסדר עדיפות נמוך, לכן, עסקנו רבות בנושא השיטור העירוני אשר לשמחתי הרבה אושר שלשום בועדת השרים המיוחדת בראשות ראש הממשלה ובקרוב נצא לפיילוט ב-15 ערים ראשונות. אנחנו מדברים כאן על רפורמה רצינית ביותר להגברת יכולת האכיפה, יצירת הרתעה ונוכחות מוגברת בשטח והכול כלפי עברות איכות החיים שפוגעות בכולנו, וזאת תוך שיתוף פעולה של שתי המסגרות בתווך העירוני : א. כוח שיטור עירוני ייעודי של משטרת ישראל. ב. כוח פיקוח עירוני עם סמכויות נרחבות. כל אלה יהוו מסה קריטית של נוכחות משטרתית ברחובות שכל כך חסרה לכולנו. ביחד עם רישות מאסיבי של מצלמות ותוספת אמצעים טכנולוגיים - שילוב כל אלו הוא שיעשה את קפיצת המדרגה ברשות העירונית ובתחושת הביטחון. אבל הבעיה אולי הכי קשה היא שעד היום כל אחת מהמערכות עבדה לבד. משרד החינוך מול האלימות בבתי הספר, משרד הרווחה מול אוכלוסיות היעד שלו. ברמת השטח כמעט ולא נעשתה אינטגרציה ותאום. בעיה נוספת היא שכאשר הגעתי לתפקיד וביקשתי ללמוד את המדיניות הלאומית בנושא התמודדות עם האלימות בישראל גיליתי שמדיניות כזו לא קיימת. המשרדים השונים גיבשו מסמכי מדיניות שונים שבחלקם הגדול מצוינת החשיבות של העבודה המערכתית ושהשותפות בין כלל הגופים והארגונים המתערבים, אבל לא קיימת מדיניות כוללת לטיפול בנושא. למשל, כיום, קיים מרחק בלתי נסבל בין עת ביצוע העבירה לבין זמן מתן העונש. חייבים ליצור הרתעה תקיפה ואגרסיבית ע"י מתן עונש ראוי זמן קצר לאחר ביצוע העבירה. אמנם, קיים עומס רב במערכת בתי המשפט אך אנו חייבים להתייעל. המשוואה צריכה להיות פשוטה: ענישה מהירה ואפקטיבית. לדוגמה אתמול, בחוף תל ברוך בת"א התקיים סיור נוסף בזירת הפשע אשר בה נרצח בחודש אוגוסט בשנת 2009 אריה קרפ ז"ל. כמעט שנה עברה והדין לא מוצה עם אותם רוצחים ואין לדעת עד מתי פרשה זו תימשך. מצב זה חייב להשתנות ההיקף הנרחב של התופעות, של זירות ההתרחשות, של האוכלוסיות המעורבות, מחייב אותנו להבין שנדרש מהלך גדול, אסטרטגי, מהותי, ברמה לאומית כוללת על מנת לייצר שינוי משמעותי ולאורך זמן. לאחר כניסתי לתפקיד למדתי לעומק את תכנית "עיר ללא אלימות". הכוח הגדול של התכנית בעייני הוא בעובדה שהתכנית לא הזניחה אף היבט של ההתמודדות עם תופעת האלימות. התכנית מטפלת גם ברצף הגילאים, גם ברצף הזירות העירוניות, גם ברצף של מטרות ההתערבות השונות וגם ברצף התחומים השונים של ההתמודדות. תכנית עיר ללא אלימות צמחה מ -12 ערים ל-84 ערים ורשויות. דאגנו למשאבים, בחרנו את הרשויות ויצאנו לדרך. (עיר ללא אלימות, הוכיחה סטטיסטית ירידה בעשרות אחוזים בעבירות ונדליזם ואלימות באותן ערים שהמודל מתבצע). החזון שלי הוא עיר ללא אלימות בכל רשות מקומית במדינת ישראל. כדי שהחזון יצליח והתכנית תיושם באופן אופטימלי, יש ליישם מדיניות לאומית בנושא שמביאה לידי ביטוי הלכה למעשה, את ביטויי החזון, האינטרסים וכיווני הפעולה של כל משרדי הממשלה השותפים. מתוך אותה מדיניות לאומית תיגזר תכנית רב שנתית שכוללת סדרי עדיפות ותוספת משאבים. מדיניות לאומית בנושא ההתמודדות עם האלימות צריכה לכלול בעיני, בנוסף לפעילות המערכתית שהזכרתי, גם טיפול במגוון גדול של נושאים נוספים אשר צריכים להשלים את התמונה שתיצור אמון בלב אזרחי ישראל, כי יש דין ויש דיין ורשויות אכיפת החוק פועלות במשותף ללא חת וללא משוא פנים, כלפי כל עבירה, כל פשע וכל אלימות. אדגיש מספר תחומים להם אנו נכנסים עתה : א. אכיפה משמעותית כלפי השתלטות על קרקעות הלאום והבניה הבלתי חוקית. ב. אכיפה מוגברת כלפי עברייני תנועה. בחודשים האחרונים, בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה, הוקצו לאגף התנועה, ג. עשרות ניידות חדשות, תוספת שוטרים וזאת מחוץ לתקציב השוטף ד. הרתעה ומקצועיות תוך מתן שירות איכותי של המשטרה בכל תחומי עיסוקה ובדגש על מגזר המיעוטים שהוזנח שנים רבות. המגזר הערבי הוזנח במשך שנים בפעילות הרשויות ובין השאר גם בתחום אכיפת החוק, שירות לאזרח והטיפול במגזר זה הינו יעד מרכזי שלי ושל המשרד. ה. השלמת הקמת הרשות להגנה על עדים ושילובה במערכת אכיפת החוק, כגורם משפיע על המוטיבציה להעיד כנגד העבריינים. ו. הקצאת משאבים לטיפול ושיקום עבריינים שנשפטו ונמצאים במתקני שב"ס. (מעל 60% חוזרים לבתי הכלא). ז. ביצוע תכנית לגיוסם של צעירים בני מיעוטים, ערבים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים וכן בני הקהילה החרדית, במסגרת השרות האזרחי-לאומי לשרות במסגרות שונות של המשרד. שרות שייחשב להם כשווה ערך לשירות צבאי. יש כאן חשיבות למגזרים אלו בשילובם בחברה הישראלים וגם עבור אלה שכן משרתים, בכך שתשתפר תחושת השוויון בחלוקת הנטל. ח. תעדוף לאומי של רשויות אכיפת החוק בישראל, על מנת שניתן יהיה לפעול מערכתית -למניעה, חינוך ואכיפה. לסיום אבקש להבהיר: לחברה בישראל מגיעה איכות חיים טובה יותר, רמת פשיעה ואלימות נמוכה יותר ואמשיך להיאבק ללא לאות למען מטרה זו והעלאת המשרד בסולם התעדוף הלאומי." מדברי השר לביטחון הפנים בכנס אילת ה-5, 10 ביוני 2010 Mon, 14 Jun 2010 09:12:43 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/InformationCenter/MOPSInternational/IntMopsno.14_June10.htm#Mon,14Jun201005:46:00GMThttp://www.mops.gov.il/BP/InformationCenter/MOPSInternational/IntMopsno.14_June10.htmירחון בט"פ עולמי מלקט עדכונים מאתרי אינטרנט מרכזיים של גופים מקבילים למשרד, למשטרה ולשירות בתי הסוהר בעולם העוסקים בנושאי ביטחון פנים. העלון מפורסם מידי חודש על-ידי יחידת מידע במשרד לביטחון הפנים. מטרת העלון להתעדכן כיצד עמיתינו בעולם מתמודדים עם האתגרים המוצבים בפניהם כממונים על תחום ביטחון הפנים, השיטור ואכיפת החוק, הכליאה והשיקום ותחומים נוספים בהם עוסק המשרד על גופיו. גליון מס' 14, יוני 2010 יום הנעדרים הבינלאומי – ארה"ב: מדריכים להורי נעדרים ולחטיפות בתוך המשפחה בריטניה: כלי חדש במאבק בחטיפות ילדים- התראה להצלת ילד מדידת ההשפעות הכלכליות של אפשרויות במדיניות תמחור אלכוהול יצירת אזור אחיד של צדק וביטחון- תכנית הפעולה של אירופה 2010-2014 הנציבות האירופית קוראת להגברת ההגנה על קטינים ללא ליווי הנכנסים לאיחוד הערכת יוזמת "עיר בטוחה" של רשת טארגט: יישום שותפות ציבורית-פרטית לטיפול בפשיעה באזורים קמעונאיים אסטרטגיית הסמים של אובמה: האם היה שווה לחכות? מימון טרור: הסיכונים בעבור אוסטרליה המכון האירופי למניעת פשיעה ובקרה פרסם לאחרונה את הסטטיסטיקה הבינלאומית על פשיעה ומערכת הצדק ידיעות מאתר המשרד לביטחון הפנים כנסים ואירועי החודש ועידת ההכשרה השנתית ה-16 של IACP בנושא סמים, אלכוהול ונהיגה תחת השפעה – פיטסבורג, פנסילבניה, ארה"ב הוועידה הבינלאומית השנתית של ACPO – יוסטון, טקסס, ארה"בMon, 14 Jun 2010 05:46:00 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/InformationCenter/MOPSInternational/IntMopsno.13_May10.htm#Mon,14Jun201004:13:00GMThttp://www.mops.gov.il/BP/InformationCenter/MOPSInternational/IntMopsno.13_May10.htmירחון בט"פ עולמי מלקט עדכונים מאתרי אינטרנט מרכזיים של גופים מקבילים למשרד, למשטרה ולשירות בתי הסוהר בעולם העוסקים בנושאי ביטחון פנים. העלון מפורסם מידי חודש על-ידי יחידת מידע במשרד לביטחון הפנים. מטרת העלון להתעדכן כיצד עמיתינו בעולם מתמודדים עם האתגרים המוצבים בפניהם כממונים על תחום ביטחון הפנים, השיטור ואכיפת החוק, הכליאה והשיקום ותחומים נוספים בהם עוסק המשרד על גופיו. גליון מס' 13, מאי 2010 מפקד אוכלוסין ביומטרי בהודו בריטניה: עלייה בחיפושים וירידה במעצרים ב- 2008/9 סמינר ברומא- סחר בבני אדם: הצד של הקורבנות דו"ח: אלימות, התעללות והזנחה בכלא חדש לנוער בקנדה שאלה של זמן- אסירים מזדקנים, גידול בעלויות ושחרור גריאטרי מצב הענישה 2009 / התפתחויות במדיניות וביישום התועלת הכלכלית מתוספת שוטרים גדולה מעלות העסקתם בריטניה: תרזה מיי מונתה לשרת הפנים כנסים ואירועי החודש התערוכה השנתית ה-12 לאבטחה טכנולוגית וחקירות דיגיטליות – מירטל ביץ', קרוליינה, ארה"ב הוועידה השנתית Tiems 2010 – בייג'ין, סין אבטחת מידע והצפנה- יסודות ויישומים – דאבוס, שוויץ הוועידה השנתית ה-3 של illRG 2010 – סטוורם, נורווגיה ועידת ההכשרה השנתית ה-16 של IACP בנושא סמים, אלכוהול ונהיגה תחת השפעה – פיטסבורג, ארה"ב Mon, 14 Jun 2010 04:13:00 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/Metzila/FocusonMezila/FightingViolenceinSport.htm#Sun,6Jun201003:39:22GMThttp://www.mops.gov.il/BP/Metzila/FocusonMezila/FightingViolenceinSport.htmתופעת האלימות והגזענות במגרשי הכדורגל מוכרת ונפוצה בישראל ובעולם. בכל מדינה קיימת התופעה במימדים אלו או אחרים, וראשי הליגות ומנהלי מועדוני הכדורגל עושים רבות בכדי למנוע מהומות במהלך המשחק, כמו גם בסביבת המגרש, לפני תחילתו ואחריו. המציאות מוכיחה שוב ושוב כי תופעת האלימות והגזענות נפוצה וכי הבעיה היא מובנית. מארגני אירועי הספורט וגורמי אכיפת החוק מנסים ליצור אלמנט של הרתעתה ביחס לאוהדי כדורגל אלימים באמצעות ענישה של האוהדים עצמם ושל מועדוני הכדורגל אותם הם אוהדים. הענישה, אשר אמורה להרתיע, יוצאת מתוך נקודת הנחה שהאוהד עובר החוק הוא בבסיסו רציונאלי, המבצע שיקול דעת מחושב באם "כדאי" לו לבצע את זממו. אגף מצילה אינו בוחר בראש ובראשונה בדרך הענישה כדי ליצור הרתעה, אלא מבסס את תכניתו בתחום זה על הרווח שיקבלו האוהדים מאי ביצוע העבירה. נקודת המוצא לפיה פועל האגף מבוססת על התובנה לפיה רוב האוהדים מגיעים למגרשי הכדורגל כדי ליהנות מחוויה ספורטיבית. אוהדים אלה זקוקים להעצמה מול מתי המעט אשר דרך האלימות והגזענות היא דרכם. חיזוק הרוב החיובי בקרב האוהדים בדרכים שונות יחזק את אחריותם ביחס לתופעת האלימות ויקדם סביבה ספורטיבית בטוחה ונעימה יותר. בעקבות זאת פיתח האגף מודל פעולה המבוסס על תהליך בניית הסכמות- Consensus Building. בבסיס התהליך טמונה הנחת עבודה המכירה ביכולת הצדדים לקונפליקט להשתתף ביישוב מחלוקות בעצמם, בעזרת ליווי מקצועי של גוף מקצועי נייטראלי ובמסגרת עבודה מוגדרת ומונחית לפי כללים הנקבעים מראש. מטרות התהליך הן יצירת דיאלוג ואיתור דרכים יצירתיות למימוש מירבי של מרבית הצרכים החשובים לגורמים המעורבים בקבוצה תוך חתירה להסכמה מלאה בין הצדדים עצמם. הנחת העבודה של עולם הגישור בכלל ושל תהליך בניית ההסכמות בפרט מבוססת על תפיסת אפשרות הרווח המשותף. בבסיס התפיסה ההנחה שבמצבים רבים דפוס הניהול השכיח של קונפליקטים הוא תחרותי וכוחני. כל צד מנסה להשיג את מטרותיו על ידי החלשת והכנעת הצד השני. תפיסת הרווח המשותף (Win-Win Situation) מהווה אלטרנטיבה לדפוס הכוחני של ניהול קונפליקטים. בבסיסה נמצאת ההנחה שבמקור כל קונפליקט ניצבים האינטרסים והצרכים של הצדדים השונים. חלק מהאינטרסים משותפים לשני הצדדים. לעתים בכדי לזהות את האינטרסים המשותפים של הצדדים ולמצות את הרווח המשותף נדרשת מעורבות חיצונית של גוף ניטראלי שמסייע לצדדים, ביחד ולחוד, להשיג את מטרותיהם. שיטת עבודה זו עומדת בבסיס תהליך הגישור ובבסיס תהליך בניית ההסכמות כאחד. תהליכי בניית הסכמות חשובים ויעילים במיוחד במסגרות בהן מתקיימות מערכות יחסים מתמשכות וישנם אינטרסים משותפים. התלות של כל צד באחר מחייבת את הסדרת היחסים וביסוס מנגנון קבוע לפתרון מחלוקות. מלבד יישום המודל הנ"ל בקבוצות מושכות קהל בענפי הכדורגל והכדורסל, תכנית אגף מצילה בתחום מניעת אלימות וגזענות בספורט כוללת מרכיבים חינוכיים כגון: הפעלת מפגשים ובמות ציבוריות עם תלמידים ואוהדים ברשויות המקומיות, קיום אירועים תקשורתיים והסברתיים לקידום המשחק ההוגן, טיפוח מצויינות בקרב מועדוני כדורגל. דבר זה נעשה באמצעות הענקת פרסים למועדון המוביל בתחום מניעת אלימות וגזענות ולחוג אוהדיו . בדרך זו מעודד האגף חוגי אוהדי כדורגל למנהיגות חיובית ולשמש כמודל לחיקוי עבור מועדונים ואוהדים אחרים. הפעילות מתבצעת בשיתוף הקרן החדשה לישראל ומנהל הספורט במשרד התרבות והספורט וההתאחדות לכדורגל. Sun, 6 Jun 2010 03:39:22 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/NoVioleneCityProject/NVCityNews/CWVwebsite.htm#Mon,31May201004:04:00GMThttp://www.mops.gov.il/BP/NoVioleneCityProject/NVCityNews/CWVwebsite.htmצוות מידע והאינטרנט של המשרד לביטחון הפנים השיק לאחרונה את אתר האינטרנט של תכנית עיר ללא אלימות - www.cwv.gov.il האתר כולל מידע נרחב אודות התכנית, פרטים על מודל התכנית, תחומי פעילות, מידע אודות כנס אילת ועוד. התכנית הלאומית 'עיר ללא אלימות' נבחרה לשמש תכנית הדגל של ממשלת ישראל ושל המשרד לביטחון הפנים בתחום ההתמודדות עם התנהגות אנטי-חברתית, אלימות, עבריינות ופשיעה. כלל התכניות, הפרוייקטים, הפעולות והמאמצים שנעשים ברמת הרשות המקומית בנושא יפעלו תחת המסגרת והמטריה של תכנית 'עיר ללא אלימות'. התכנית היא תכנית מערכתית, רב-תחומית ומורכבת אשר מתמודדת עם כל סוגי ומצבי האלימות, הפשיעה וההתנהגות האנטי-חברתית המתרחשים בעיר. התכנית מופעלת בכל רשות בהובלת ראש הרשות ובשותפות בין כל הארגונים והמנגנונים הפועלים בעיר בתחום (אכיפה, רווחה, חינוך, קליטה ועוד). מטרת התכנית היא להגביר את תחושת הביטחון האישי של התושבים, באמצעות הקמת מערך מתואם ואפקטיבי (בהובלתו של ראש הרשות) אשר מחבר את כלל המאמצים האזרחיים עם כלל המאמצים המשטרתיים בנושא. Mon, 31 May 2010 04:04:00 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/NoVioleneCityProject/NVCityNews/Eilat5thConfrence26_05_10.htm#Wed,26May201011:03:00GMThttp://www.mops.gov.il/BP/NoVioleneCityProject/NVCityNews/Eilat5thConfrence26_05_10.htmכנס אילת השנתי ה-5 להתמודדות עם אלימות בחברה הישראלית יתקיים בין התאריכים 9-10 ביוני 2010 במלונות "דן" ו"הרודס" באילת. הכנס יתקיים בחסות ובהובלת השותפים לתכנית הלאומית "עיר ללא אלימות" – המשרד לביטחון הפנים בראשות השר יצחק אהרונוביץ' והקרן לידידות בראשות הרב יחיאל אקשטיין, ביחד עם עיריית אילת, יוזמת התכנית והעיר המארחת ובשיתוף משרדי הממשלה השותפים לתכנית. הכנס יתקיים במעמד ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו. נשיא הכבוד של הכנס- השופט בדימוס, מר מאיר שמגר. בכנס ירצו ויציגו מיטב המומחים ואנשי המקצוע בתחום האלימות. במהלך ימי הכנס (למעט בזמן המליאות ונאום ראש הממשלה) יתקיימו במתחמי הכנס יריד ידע ולמידה, הצגות בנושאי אלימות, סדנאות, תערוכות ועוד. פרטים נוספים לגבי תכנית ומסגרת הכנס נמצאים באתר הרישום לכנס אילת 5 להתמודדות עם אלימות בחברה הישראלית פרטים נוספים באתר 'עיר ללא אלימות' Wed, 26 May 2010 11:03:00 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/kvilot/Doch2009/OmbudsmanWords.htm#Tue,25May201003:57:49GMThttp://www.mops.gov.il/BP/kvilot/Doch2009/OmbudsmanWords.htmדין וחשבון זה מוגש לשר לביטחון הפנים ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מכוח החובה המעוגנת בהתאמה, בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2006, ובפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, כפי שתוקנה בס.ח. 2156 מיום 16.6.08. דו"ח זה משקף את העשייה בנציבות הקבילות במהלך שנת העבודה תשס"ט - 2009. הנתונים מלמדים על עלייה בשיעור של 18% במספר הקבילות שהוגשו לנציבות הקבילות במהלך שנת 2009 ועלייה בשיעור של 29% במניין הפניות להיוועצות מקדמית טרם הגשת קבילה. יש להדגיש כי במניין הפניות להיוועצות כלולים הן מקרים בהם בעקבות הפנייה, אם בשל דחיפותה או בשל אי מורכבות נושאה, נערך טיפול לגופו של עניין לאלתר והן מקרים בהם נותבה הפנייה לבירור על דרך קבילה. הנושא המוביל במשטרה בשנת 2009 הוא נושא השכר. אחריו נמצא הנושא של יחסי מפקד פקוד (שהיה הנושא המוביל בשנת 2008). יש לציין כי מעבר לתמונה המתקבלת מהטיפול בקבילות, עולה אי שביעות רצונם של השוטרים והסוהרים בנושאי שכר גם בביקורים ביחידות ובמהלך ההרצאות בקורסים. השאלות מתמקדות בנושא שכרם של נגדים ושכר הפקדים במשטרת ישראל. הבעייתיות שנוצרה עם ביטול הרפ"ק (רב פקד) הגמיש והעדר פתרון עכשווי לקידום ותגמול אוכלוסייה זו – מעסיקים ומדאיגים אותה מאוד. עם אוכלוסיית הפקדים המשרתים במשטרת ישראל נמנים קצינים מוכשרים רבים המשרתים בתפקידי ליבה מזה שנים ארוכות (אף למעלה מעשר שנים) ואין הם רואים כל פתרון שיאפשר קידומם בדרגה ושיביא לשיפור בשכרם. בשנת הדו"ח ישנה ירידה של 3% בשיעור כלל הקבילות שנמצאו מוצדקות והוא עומד על 33% (בהשוואה לשיעור של 36% בשנת 2008). בחלוקה הפנימית בין הזרועות נמצא כי במשטרה, הירידה בשיעור הקבילות המוצדקות, בהשוואה לנתוני שנת 2008, היא 4%. בשירות בתי הסוהר, מאידך גיסא, ישנה עלייה של 6% בשיעור הקבילות המוצדקות בהשוואה לנתוני שנת 2008. לגבי משך הטיפול בקבילה: אנו מאמינים שיש לתת מענה בהקדם האפשרי וכי קבלת מענה לאחר פרק זמן ממושך (למעט מקרים מורכבים המצדיקים כן) ממעיט מערך מעשה הבירור וההכרעה. הצבנו לעצמנו יעד להשלים ולסיים הטיפול, עד כמה שניתן, לא יאוחר משלושה חודשים ממועד קבלת הקבילה. זאת למרות שעל פי לשון החוק התקופה המרבית לבירור עומדת על שנה. הממצאים מלמדים כי: לגבי קבילות שוטרים, ב-55.7% מהקבילות הטיפול הסתיים תוך שלושה חודשים ממועד קבלת הקבילה. הטיפול ב-25.3% נוספים הסתיים לא יאוחר משישה חודשים. משמע, הטיפול ב- 81% מהקבילות שהוגשו על ידי שוטרים הסתיים לא יאוחר משישה חודשים ממועד קבלת הקבילה. לגבי קבילות סוהרים, ב-63.3% מהקבילות הטיפול הסתיים לא יאוחר משלושה חודשים ממועד קבלת הקבילה. הטיפול ב-19.3% נוספים הסתיים לא יאוחר משישה חודשים ממועד קבלת הקבילה. משמע, הטיפול ב-82.6% מכלל קבילות הסוהרים הסתיים לא יאוחר משישה חודשים ממועד קבלת הקבילה. במשטרה, מספר הקבילות הרב ביותר התקבל מהמשרתים במשמר הגבול ולאחריו מהמשרתים במחוז הצפוני. בשירות בתי הסוהר, מספר הקבילות הרב ביותר התקבל מסוהרים המשרתים במחוז דרום. אחריו מהמשרתים במחוז הצפון ובמחוז המרכז, כשהפער בין שני מחוזות אלו הנו מזערי. במשטרה הנושא המוביל מבין הקבילות שהתקבלו הוא שכר (26.6%) ואחריו יחסי מפקד פקוד (14.9%). בשנת הדו"ח 8% מהקבילות הוגשו על ידי שוטרי חובה. בשירות בתי הסוהר מספר הקבילות הרב ביותר מבין הקבילות שהתקבלו בשנת הדו"ח הוא בנושא של תנאי שירות וסדרי השירות (25.1%). אחריו, נושא השכר (19.9%) ובמקום השלישי הנושא של יחסי מפקד פקוד (5.2% ). בנושא יחסי מפקד פקוד קיימת עלייה של כ-5% בהשוואה לאחוז הקבילות שהתקבלו בנושא זה בשנת 2008. בשנת הדו"ח 3% מהקבילות הוגשו על ידי סוהרי חובה. במהלך שנת 2009 הביא הטיפול בחלק מהקבילות לתיקון מערכתי רוחבי. בין אלו הנושאים הבאים: במשטרה הוסדר נושא תגמולם של לוחמי חובה בפלוגה י"ג מג"ב מרכז. הבירור בקבילה לימד על קיום אפליה בתנאי השכר של שוטרי החובה בפלוגה זו בהשוואה לכלל פלוגות מג"ב בתפקידי זקיפות. משנמצא כי שוטרי החובה בפלוגה זו אינם מתוגמלים בתוספת לחימה אף שהמשימות שהם מבצעים זהות למשימות השוטרים במעמדם בפלוגות האחרות, הושוו תנאי שכרם, בהתאם. לגבי בני העדה הדרוזית נמצא כי הפקודות הנוהגות לעניין היעדרות מחמת אבל לא תאמו את דיני האבלות של עדה זו ולא הכירו בפטירה של בן או בת דודה לצורך זכות להיעדר בתשלום מחמת אבל. הנושא הוסדר והפקודה תוקנה בהתאם. נמצא כי הנושא של התפטרות שת"ם מהשירות לא הוסדר בנוהלי המשטרה. מצב דברים זה גרם לאי בהירות לעניין חובת מתן ההודעה המוקדמת טרם התפטרות לגבי אוכלוסייה זו. בעקבות בירור קבילה שנסבה על ההחלטה לעכב שחרור של שת"ם לפרק הזמן הנקוב בחוק למתן הודעה מוקדמת בהתייחס לשוטר מן המניין, התבקשה המערכת להשלים את החסר ולתקן את הנהלים בנושא כך שתעוגן בהם סוגיית התפטרותו של שת"ם, לרבות חובת מתן ההודעה המוקדמת. בשירות בתי הסוהר הוצאה הנחייה לפיה במקרים של העברת סוהר בשל סיום קדנציה יש לשבצו בתפקיד הולם. נקבע כי סוהר שהועבר לשרת בבית סוהר אחר במסגרת יישום הליך הרוטציה לא ישובץ בבית הסוהר החדש אליו הועבר בתפקיד הנמוך מהתקן בו היה מוצב טרם העברתו. הנחייה זו באה בשל הצורך לשמור על עיקרון הרציפות והשוויון ולמנוע פגיעה במעמדו או בסיכויי קידומו של סוהר שהועבר לתפקיד אחר במסגרת הליך הרוטציה, כאמור. לבקשת נציבות הקבילות נקבע הסדר לאישור קצובת נסיעה במקרים חריגים כאשר אין מענה מעשי (בתחבורה ציבורית או בהסעות שב"ס) שיסייע לסוהר להגיע למקום שירותו וממנו אל ביתו. הסדר זה בא במקום ועדת החריגים שפעלה בשעתו בשב"ס. עם הפסקת עבודת הוועדה נותרה אוכלוסיית סוהרים מצומצמת ללא הסדר מניח את הדעת בנושא. גם בשנת העבודה 2009 עשינו שימוש בהליך הגישור ליישוב ופרוק סכסוך שבין מפקד לפקוד או במסגרת קבילה בנושא יחסים אישיים מעורערים בין פקודים. הטעם לשימוש בהליך זה הוא שבצד האמירה החברתית שהוא נושא עימו לגבי תרבות הבירור ויישוב הסכסוכים, הרי שבאותם מקרים בהם מפקד ופקוד או שני פקודים צריכים להוסיף ולשרת באותה יחידה, עדיף פירוק הסכסוך ופתרונו על הכרעה בו. בהליך של בירור, מטבע הדברים נשאר צד אחד בלתי מרוצה. בהליך הגישור הצדדים, בעזרת המגשר ובהכוונתו, מגיעים להסכמה לגבי הפתרון ההולם והראוי לעקירת הסכסוך ויישובו. גם השנה נותר השימוש בהליך זה במינון מינורי. המדובר בהליך שבמהותו הוא הליך של הצדדים, בהסכמתם, כאשר כל צד יכול לחזור בו מהסכמתו בכל שלב של ההליך. במקרים כאלו שב הנושא וחוזר לבירור בדרך של קבילה. יש מבין המפקדים המתייחסים להליך הגישור, בהיותו הליך שוויוני, "בגובה העיניים", כאל הליך שיש בו לפגוע בסמכותיות ובעליונות המפקד. אין אנו רואים כך את הדברים. המפגש וההאזנה ההדדית של הצדדים יש בה לא רק להאיר ולהעמיד את ה"סכסוך" באור שונה, אלא גם להאדיר את ההערכה למפקד שמגלה מנהיגות ומקדיש מזמנו להאזין למצוקת פקוד שלו במטרה לישב את הסכסוך ולהשיב את מערכת היחסים על תיקונה. במערכת יחסי מפקד פקוד נחשפנו גם בשנת העבודה 2009 לדפוסי התנהגות שאינם ראויים. כך לעניין הצורך להקפיד על שימוש בשפה נקייה. זאת גם בעידנא דריתחא וגם כאשר הפקוד יוצר מצב של פרובוקציה ומתבטא בשפה לא ראויה. גם התבטאות בלתי הולמת של פקוד אינה מצדיקה אימוץ אותה מטבע לשון על ידי המפקד. הציפייה מהמפקד הינה שידע לשמור על קור רוח ולהתנהג בהתאם לאמות המידה המצופות והמתחייבות ממעמדו ומדרגתו. כך גם לגבי הציפייה מכל מפקד לכבד את זכות הכפוף לו לממש את זכותו הסטטוטורית להגיש קבילה. חלק ממעמדו של המפקד וגיבוש אישיותו כמנהיג באה לידי ביטוי גם בנכונות להאזין לביקורת של פקודיו ולכבד את זכותם להלין ולבקש כי טענתם תיבחן על ידי גוף עצמאי בלתי תלוי. למטרה זו הוקמה ופועלת נציבות הקבילות. במסגרת ההיוועצות המקדמית וכך גם במסגרת המפגשים עם חניכים בקורסים שונים או במהלך ביקורים ביחידות מטיחים בנו שוטרים וסוהרים, נגדים וקצינים כאחד, טענות. טענות אלו מתייחסות הן לצורך בקיום "שיניים" למעשה הבירור וההמלצה והן לעניין השאלה כיצד ניתן להבטיח שהקובל לא יפגע כתוצאה מהחלטתו להגיש קבילה. החששות מועלים בעיקר באותם מקרים בהם מבקש הפרט לקבול על התנהגות בלתי ראויה כלפיו, להבדיל מעוול שנגרם בשל פגיעה בשכר או בתנאי שירות. החוק בהתייחסו לתוצאות הבירור של נציב הקבילות מסמיך את נציב הקבילות להצביע על הצורך בתיקון ליקוי או עוול שהעלה הבירור ולהמליץ על הדרך לתיקונם או למניעת הישנותם. אי ביצוע המלצת נציב הקבילות צריך לקבל אישור העומד בראש המערכת (המפכ"ל או נציב בתי הסוהר – לפי העניין), שאמור לנמק בכתב החלטתו שלא לבצע ההמלצה. אין החוק נותן בידי נציב הקבילות סמכות להורות או לצוות. יחד עם זאת, החוק מורה כי על הבירור יחולו, בהתאמה, הוראות חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-11969 וקובע כי החלטות נציב הקבילות הן סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט וכי אין על נציב הקבילות מרות בענייני מילוי תפקידו על פי פרק זה זולת מרותו של הדין. בכך, להבנתנו, באה לידי ביטוי רוח החוק בעניין התייחסות המערכת להמלצות נציב הקבילות. בהעדר סמכות לכפות את ההמלצה, נותרה הציפייה לתרבות ארגונית שיודעת להכיר בחשיבות של העשייה במוסד זה, למערכת ולציבור המשרתים בה. אין בדברים אלה לשלול את הסמכות שלא לבצע המלצה אך צעד כזה צריך להינקט רק כחריג ומטעמים כבדי משקל, שייתכן ולא הונחו או לא נלקחו בחשבון בהליך הבירור. אני תקווה ששנת עבודה זו הצעידה אותנו קדימה ושהעלנו את חלקנו ותרומתנו הצנועה הן להטמעת אותה תרבות ארגונית רצויה שיש לשאוף להגיע אליה והן בהטמעת המודעות לחשיבות נציבות הקבילות לפרט ולמערכת בכלל. העשייה בנציבות הקבילות, תהא חשיבותה ככל שתהא, אינה יכולה, כשלעצמה, לפעול לשינויים ללא שיתוף פעולה וכבוד הדדי בינה ובין הפיקוד. אנו בטוחים ששיתוף פעולה זה יוסיף ויעמיק ויקדם את כולנו, שכם אחד, להגשמת היעדים המשותפים. נציבת קבילות שוטרים וסוהרים עו"ד ניצב (בגמלאות) חנה קלר Tue, 25 May 2010 03:57:49 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/kvilot/Doch2009/KvilotReport2009.htm#Tue,25May201003:00:00GMThttp://www.mops.gov.il/BP/kvilot/Doch2009/KvilotReport2009.htmנציבת קבילות השוטרים והסוהרים, ניצב בדימוס חנה קלר (אורנשטיין), הגישה ביום ג' ה- 25 במאי 2010 , לשר לביטחון הפנים, ח"כ יצחק אהרונוביץ וליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ח"כ דוד אזולאי , דו"ח המסכם את פעילות נציבות הקבילות בשנת העבודה 2009, כמתחייב מהוראות החוק. הדוח מוגש במעמד חברי הוועדה בחדר הישיבות של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. דין וחשבון זה מסכם את הפעולות של נציבות קבילות השוטרים והסוהרים במהלך שנת העבודה תשס"ט – 2009 וכולל, בין היתר, סקירה על סמכויותיה של נציבת הקבילות, נתונים על היקף העשייה בנציבות, ותיאור הטיפול במבחר קבילות. הנתונים מלמדים כי בשנת 2009 חלה עלייה של 18% במספר הקבילות שהוגשו ועלייה של 29% במניין הפניות להיוועצות מקדמית לנציבות הקבילות. בשב"ס חלה העלייה במספר הקבילות בשיעור של 24% בעוד במשטרה נרשמה עלייה בשיעור של 16% . הנושא המוביל במשטרה בשנת הדו"ח הוא נושא השכר, ואחריו – הנושא של יחסי מפקד-פקוד. מן הדוח עולה כי קיימת אי שביעות רצון בנושא השכר בקרב אוכלוסיית הנגדים והקצונה הזוטרה ובעיקר בקרב קצונה בדרגת פקד. בשב"ס הנושא המוביל הוא – תנאי שירות ושכר ולאחר מכן יחסי מפקד-פקוד. הדוח מוגש על-פי סעיף 100 בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2006, ועל-פי סעיף 127 בפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב- 1971. לדבר נציבת קבילות שוטרים וסוהרים, ניצב בדימוס חנה קלר (אורנשטיין) Tue, 25 May 2010 03:00:00 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/About+MOPS/ForeignAffairs/Cyprus10_05_10.htm#Tue,11May201003:40:00GMThttp://www.mops.gov.il/BP/About+MOPS/ForeignAffairs/Cyprus10_05_10.htmמנכ"ל משרד המשפטים והסדר הציבורי של קפריסין, אנדריאס טריפונידס, ביקר בישראל כאורחו של מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, חגי פלג, בין התאריכים 25-28 באפריל 2010. למנכ"ל הקפריסאי נלוו ראש האגף לשיתוף פעולה משפטי בין-לאומי, ראש אגף המאבק בפשיעה חמורה במשטרה ונציב כבאות ראשי של קפריסין. מטרת הביקור - הייתה בחינת דרכים לקידום שיתוף הפעולה בין שני המשרדים, תוך יישום ההסכם לשיתוף פעולה הקיים בין המדינות מאז שנת 1995. במהלך הביקור סקר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים בפני חברי המשלחת את מבנה המשרד לביטחון הפנים, ייעודו ותפקידיו. האורחים שמעו סקירה גם בנושא מבנה משטרת ישראל, ייעוד המשטרה ומגוון תפקידה, תוך דגש על נושאי המאבק בפשיעה החמורה והבין-לאומית והלוחמה בטרור. כמו כן הוצגו בפני האורחים תכנית ההגנה על עדים ותכנית 'עיר ללא אלימות'. במהלך שהותם נפגשו חברי המשלחת עם סגן נציב שב"ס, סגן מפכ"ל המשטרה, סגן ראש אגף מבצעים במשטרת ישראל ומנכ"ל משרד המשפטים. חברי המשלחת ערכו ביקור בבית סוהר רימונים, ושמעו סקירה מפי ראש אגף האסיר על נושא שיקום אסירים. כמו כן ביקרו בבסיס ההדרכה של מג"ב בית חורון, שם הוצגו בפניהם מבנה מג"ב, ייעודו, תפקידיו ומשימותיו, בדגש על התמודדות עם הפרות סדר. האורחים צפו במקום בתצוגת תכלית מרשימה של יכולות מג"ב בתחום הלוחמה בטרור. האורחים סיירו בעיר העתיקה בירושלים והתרשמו מאתריה. בהמשך התארחו חברי המשלחת בנציגות הכבאות הארצית ושוחחו עם נציב הכבאות הראשי. מנכ"ל משרד המשפטים והסדר הציבורי של קפריסין הזמין את מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים לביקור גומלין בקפריסין. בתום הביקור סוכם בין הצדדים על קידום והעמקת שיתוף הפעולה בין שני המשרדים. מנכ"ל משרד המשפטים והסדר הציבורי של קפריסין אמר כי יעביר למשרד לביטחון הפנים את הנושאים בהם הם מעוניינים לקיים שיתוף פעולה. כמו כן סוכם כי יוקמו קבוצות עבודה משותפות שיפעלו בהתאם לנושאים שנקבעו ועל-פי סיכום הצדדים. Tue, 11 May 2010 03:40:00 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/Legislation/AlcoholLaw/AlcoholLaw.htm#Wed,7Apr201005:27:39GMThttp://www.mops.gov.il/BP/Legislation/AlcoholLaw/AlcoholLaw.htmהצעת חוק המאבק בתופעת השכרות התש"ע 2010 עברה בקריאה שניה ושלישית בכנסת ביום ב' בניסן התש"ע, ה-17 במרס 2010. השר לביטחון הפנים יזם את הצעת החוק במסגרת קידום התכנית הלאומית הבין-משרדית לצמצום שתיה מופרזת של אלכוהול בקרב צעירים ובני נוער בשיתוף הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול ובהובלת המשרד לביטחון הפנים. מטרת החוק לתת לגופי האכיפה כלים ממשיים לפעול ביעילות לצמצום ההיצע והביקוש לאלכוהול. הצעת החוק היא מיזוג של הצעה ממשלתית והצעה פרטית, כאשר ההצעה הפרטית עצמה היא מיזוג של חמש הצעות פרטיות שהוגשו בנושא, ביוזמתם של חברי הכנסת יריב לוין, דוד רותם, רוברט אילטוב, אברהם מיכאלי, חיים כץ, אורי אורבך, מוחמד ברכה ומציעים נוספים שהצטרפו אליהם. החוק פורסם ברשומות בתאריך ט' בניסן התש"ע ה-24 במרס 2010. הצעת החוק זכתה לתמיכה רחבה של שרי הממשלה ועברה כאמור בקריאה שניה ושלישית לאחר עבודת מטה מאומצת של גורמים במשרד לביטחון הפנים ובראשם יחידת הייעוץ המשפטי, למעט פרק ג' העוסק בסימון אזהרה על גבי כלי המכיל משקה משכר ותיקונים מסוימים הנדרשים בחוק רישוי עסקים. נושאים אלה נבחנים כעת ויועברו כבר בימים הקרובים להכרעת הממשלה. מהות החוק חלקה הראשון של הצעת החוק עוסק בסמכות תפיסה והשמדה של משקאות משכרים, לרבות שפיכה מיידית של המשקה המשכר והשלכת כלי קיבולו לפח האשפה. על פי החוק הוענקה לשוטר סמכות לתפוס או להשמיד משקה משכר או את כלי קיבולו, כאשר יש לו יסוד סביר להניח כי אדם שותה או מתכוון לשתות משקה משכר במקום ציבורי, וכי שתיית המשקה עלולה להביא לפגיעה בסדר הציבורי או בביטחון הציבור. הוראות אלה לא יחולו במקומות ציבוריים המנויים בתוספת לחוק, שהם מקומות שבהם נמכרים משקאות משכרים לצורך צריכה במקום. בכל הנוגע לקטינים, סמכויות התפיסה וההשמדה הוקנו לשוטר גם ללא חשש להפרת הסדר הציבורי, כל עוד הקטין שותה משקה משכר שלא בנוכחות האחראי עליו ובהסכמתו, או שלא בחוג משפחתו. כמו כן על מנת לייעל את האכיפה בנושא, נקבעה חזקה הניתנת לסתירה לפיה שתיית משקה משכר או החזקת משקה משכר בכלי קיבול פתוח במקום ציבורי בשעות הלילה (21:00 עד 6:00) עלולה להביא להפרת הסדר הציבורי. אמנם סמכות התפיסה וההשמדה המוצגת עלולה לפגוע במידה מסוימת בזכות הקניין ובזכות לפרטיות, אולם לאור היקף התופעה החמורה והשפעותיה הקשות סברה הוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה עם ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ אזולאי כי מדובר בהסדר מידתי וראוי. יתרה מכך, חלק זה של החוק נקבע לשמש הוראת שעה למשך שלוש שנים, זאת על מנת שהממשלה והכנסת יוכלו לבחון בתקופה זו את יעילותו והשפעתו. לצורך כך אף נוספה הוראה המחייבת דיווח של השר לביטחון הפנים לוועדת הפנים והגנת הסביבה ולוועדת החוקה חוק ומשפט מדי שנה וחצי. חלקה השני של הצעת החוק עוסק בתיקון עקיף לחוק העונשין התשל"ז 1977. נקבע איסור על רכישת משקה עבור קטין וכן איסור לספק משקה משכר לקטין במקום ציבורי, אלא בנוכחות האחראי על הקטין ובהסכמתו, או בחוג משפחתו וקובע מאסר של 6 חודשים למפר החוק. איסור זה בא להתמודד עם התופעה לפיה בגירים מקבלים כסף מקטינים ומבצעים עבורם את הרכישה. עקב מורכבות הסעיפים העוסקים בתיקונים בחוק רישוי עסקים, ובחובת סימון אזהרה על גבי משקאות משכרים, ועל מנת לא לעכב את שאר סעיפי החוק, החליטה הכנסת, על פי בקשת הוועדה המשותפת, לפצל סעיפים אלה מן החוק. בכוונת המשרד לביטחון פנים לפעול על מנת להביא במהרה גם את החלקים האלה לקריאה שניה ושלישית ובכך להשלים את הנדבך הנוסף על מנת ליצור חקיקה שלמה יותר בנושא. Wed, 7 Apr 2010 05:27:39 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/BPNews/Press2009/Press2009.htm#Wed,7Apr201004:25:00GMThttp://www.mops.gov.il/BP/BPNews/Press2009/Press2009.htmWed, 7 Apr 2010 04:25:00 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/NoVioleneCityProject/NVCityNews/EilatConferenceCallforProposal6_4_10.htm#Tue,6Apr201009:12:00GMThttp://www.mops.gov.il/BP/NoVioleneCityProject/NVCityNews/EilatConferenceCallforProposal6_4_10.htmהכנס השנתי להתמודדות עם אלימות בחברה הישראלית הינו הבמה המרכזית לדיון לאומי מעמיק בתופעות האלימות השונות בחברה הישראלית ובדרכי ההתמודדות עימן. כנס אילת הפך זה מכבר למסורת שנתית, והוא יתקיים השנה בין התאריכים – 9-10/6/2010, במלונות "דן" ו"הרודס" באילת. הכנס יתקיים בחסות ובהובלת השותפים לתכנית הלאומית "עיר ללא אלימות" – המשרד לביטחון הפנים בראשות השר יצחק אהרונוביץ' והקרן לידידות בראשות הרב יחיאל אקשטיין, יחד עם עיריית אילת, יוזמת התכנית והעיר המארחת ובשיתוף משרדי הממשלה השותפים לתכנית. התכנית הורחבה בחודש אוגוסט 2009 ל-80 רשויות מקומיות ברחבי הארץ ב-2010 במגמה להרחיבה בשנים הקרובות לכל הרשויות המקומיות בארץ. בכנס השנה יתארח ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, וכן צפויה השתתפותם של למעלה מ-1,000 אנשי ציבור ואנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות. כמו בשנים קודמות ייקחו חלק בכנס שרים, חברי כנסת, ראשי עיר, מנהלי משרדי ממשלה, ראשי ארגונים ועמותות, חוקרים מובילים בתחום, נציגי המגזר הפרטי, ונציגי הרשויות המקומיות המשתתפות בתכנית "עיר ללא אלימות" והצפויות להצטרף. כנשיא הכבוד של הכנס ישמש גם השנה השופט בדימוס, מאיר שמגר. הנושא המוביל את כנס אילת 5 הוא: 'האתגר: התמודדות עם מורכבותה של האלימות'. הכנס השנה יכלול מספר סוגי פעילויות: מושבים אשר יעסקו בתימה המרכזית של הכנס, סדנאות חוויתיות, יריד ידע, תערוכות ומיצגים ועוד. תכנית הכנס נבנית בימים אלו ותועבר אליכם בקרוב, ביחד עם פרטי אתר האינטרנט להרשמה ותכנית מפורטת של הכנס. להרשמה לכנס ניתן להיכנס לאתר הרישום לכנס אילת 5 להתמודדות עם אלימות בחברה הישראלית גורמים המעוניינים להציג במסגרת הכנס (הרצאה, מחקר, תכנית מוצלחת, הצגה, סדנה, תערוכה וכו') מתבקשים לפנות אל מר זאביק שפריר בדוא"ל: shafzee1@gmail.com. בשם השותפים והוועדה המארגנת של הכנס אנו מקווים להשתתפותכם ומבקשים שתשריינו את התאריכים ביומנכם. בברכה, חגי פלג דבורה גנני-אלעד מאיר יצחק הלוי מנכ"ל המשרד לביטחון פנים יו"ר הקרן לידידות ראש עיריית אילת לאתר הרישום לכנס אילת 5 להתמודדות עם אלימות בחברה הישראלית. Tue, 6 Apr 2010 09:12:00 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/ResearchNDevelopment/Researches/Social/PoliceNPolicinginIsraeli-ArabSociety2008_116.htm#Wed,10Mar201010:14:00GMThttp://www.mops.gov.il/BP/ResearchNDevelopment/Researches/Social/PoliceNPolicinginIsraeli-ArabSociety2008_116.htmמחקר זה ניזום במטרה לנתח ולאפיין את העמדות וההערכות של ציבור הערבים אזרחי ישראל כלפי משטרת ישראל ולאתר את המוקדים החיוביים והשליליים שבהערכות אלה, כמו גם ללמוד על צרכי השיטור הייחודיים של אוכלוסיה זו, כל זאת על מנת לספק להנהלת המשרד לביטחון הפנים כלי תומך ומסייע בקבלת החלטות ובגיבוש מדיניות כלפי ציבור זה. במסגרת המחקר בוצע סקר עמדות בקרב ציבור הערבים אזרחי ישראל כלפי משטרת ישראל, שכלל 884 נשאלים המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הערבית המתגוררת בתחום הקו הירוק (לא כולל דרוזים). הנשאלים רואיינו בשפה הערבית בראיון טלפוני על בסיס שאלון סגור. כמו כן, נאספו נתונים באמצעות ראיונות עומק עם 15 נציגים מקרב הציבור הערבי, בהם אנשי תקשורת, פעילי ציבור, אקדמאים, אנשי חינוך ואנשי שלטון מקומי. וכן נערכו 3 קבוצות מיקוד בהם השתתפו תושבים מיישובים הומוגניים והטרוגניים מהגליל. המחקר התבצע ע"י ד"ר יואב סנטו וד"ר נוהאד עלי ממכון דיאלוג, ולווה ע"י ועדת ההיגוי בראשותו של המדען הראשי במשרד לביטחון פנים. איסוף הנתונים למחקר התבצע בשנים 2001-2005. בהתבסס על ממצאי המחקר ומסקנותיו גובשו המלצות מפורטות שמטרתן לסייע לשיפור מערך השיטור של משטרת ישראל בציבור הערבי-ישראלי. Wed, 10 Mar 2010 10:14:00 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/NoVioleneCityProject/NVCityNews/HmunicipalitiesVisit18_02_10.htm#Sun,21Feb201007:59:00GMThttp://www.mops.gov.il/BP/NoVioleneCityProject/NVCityNews/HmunicipalitiesVisit18_02_10.htmעשרות ראשי רשויות מרחבי הארץ ביקרו באילת , העיר המדגימה לתכנית הלאומית 'עיר ללא אלימות' במסגרת תהליך הרחבת התכנית הלאומית "עיר ללא אלימות" והפעלתה בתקופה הקרובה ב-79 רשויות ברחבי הארץ השתתפו כ- 40 ראשי הרשויות המצטרפות לתכנית בסיור לימודי בן יומיים בעיר המדגימה אילת, במטרה ללמוד את המודל הייחודי ותחילת יישומו בערים השונות. בביקור השתתפו כ-50 ראשי רשויות ובכירים ובהם מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, חגי פלג; המשנה למנכ"ל, אליעזר רוזנבאום; סמפכ"ל משטרת ישראל, ניצב אילן פרנקו וקצינים נוספים. את הסיור ארגנו והדריכו חברי המטה הארצי של התכנית הלאומית בראשותה של ד"ר אורלי אינס, בשיתוף עם עיריית אילת. ד"ר אינס סקרה בפני ראשי הרשויות את עקרונות המודל ועיקרי התכנית . סמפכ"ל המשטרה הרחיב על תפקידה של המשטרה בתכנית ועל חשיבות השותפות, "צמרת משטרת ישראל מאמינה בתכנית ונרתמת ליישום" ציין הסמפכ"ל. ראש העירייה עיריית אילת תיאר בפני עמיתיו, ראשי הערים, את הייחודיות של התכנית, השפעותיה על העיר אילת ותרומתה לקידום העיר ולהגשמת החזון של עיר בטוחה, איכותית, אוניברסיטאית ומטופחת. בדבריו הדגיש ראש העירייה את נושא המנהיגות והדוגמה האישית של ראשי הערים, ואמר כי הם מהותיים והכרחיים להצלחת התכנית. חברי פורום המטה של התכנית הציגו את עיקרי העשייה העירונית, כל אחד בתחומו. ד"ר דרורי גניאל, ראש מינהל שח"ק (שירותים חברתיים, חינוך ואקדמיה, קהילה), סיפר על העשייה בתחום החינוך. פרידה בן לולו, מנהלת האגף לשירותים חברתיים, סיפרה על שלביה הראשונים של התכנית, על פיתוח המודל בעיר ופירטה על תחום הרווחה. איריס כהן, מנהלת רשת המתנ"סים, סיפרה על תחום החינוך הבלתי פורמלי. ניצב משנה משה כהן, מפקד משטרת המרחב, תיאר את תחום האכיפה ומנהלת התכנית באילת; עו"ד שרון מיר, רכזת התכנית באילת, סיפרה בקצרה על יוזמות חדשות ופיתוח שירותים חדשים בתחום האלימות אותם מפתחת עריית אילת בהיותה עיר מודל מדגימה. Sun, 21 Feb 2010 07:59:00 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/About+MOPS/ForeignAffairs/KenyaMinister17_02_10.htm#Wed,17Feb201010:09:00GMThttp://www.mops.gov.il/BP/About+MOPS/ForeignAffairs/KenyaMinister17_02_10.htmהשר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', נפגש ביום חמישי ה-11 בפברואר עם מקבילו, השר לביטחון פנים הקנייתי, הפרופסור ג'ורג' סאיתותי, לפגישה משותפת במשרד לביטחון פנים בירושלים. לשר הקנייתי נלוו בין היתר מנכ"ל משרדו, סגן מפכ"ל משטרת קניה, סגן נציב שב"ס ובכירים נוספים. השניים דנו במספר נושאים ובהם: טרור פנימי, האיום האיראני והפשיעה המאורגנת. המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, אליעזר רוזנבאום סקר בפני השר סאיתותי את מבנה המשרד לביטחון הפנים ועיקרי תפקידיו. סגן מפכ"ל משטרת ישראל, ניצב אילן פרנקו, סקר את ייעוד ומאפייני משטרת ישראל והאתגרים העומדים בפניה. השר לביטחון הפנים בירך את עמיתו וציין כי ישראל וקניה הן מדינות ידידות המקיימות קשר אמיץ מזה שנים ושותפות לבעיות ואתגרים משותפים. " אני מחשיב ומעריך מאד את הביקור ומקווה שזהו לא הביקור האחרון של השר כאן. לישראל ולקניה מטרות משותפות ובראשן ההתמודדות עם הטרור הבין-לאומי ואל קעידה שמערערים את השלום והיציבות הבין-לאומית. אנו מודאגים מאד מן ההתגרענות האיראנית, שם יושב מנהיג המאיים בחיסולה של מדינת ישראל. אנחנו זקוקים לסיוע של השר סאיתותי ומדינתו באפריקה להורדת האיום על רקע השפעתה הגדולה של קניה בקרן אפריקה ובקהילה הבין-לאומית." השר לביטחון הפנים של קניה הודה בדבריו לשר אהרונוביץ' ואמר כי הוא שמח מאד על קיום הפגישה והביקור המוצלח במהלכו התאפשר לחברי המשלחת לפגוש מספר בעלי תפקידים וחברות, ללמוד רבות ולקבל תשובות ופתרונות לאתגרים בפניהם קניה ניצבת כיום. שני השרים דנו עוד בבעיות העולות מנושא מעברי הגבול וכניסת פליטים לתחום המדינה. בתום הפגישה סוכם על קידום המשך שיתוף הפעולה בין המדינות והמאבק המשותף כנגד איומי הטרור. Wed, 17 Feb 2010 10:09:00 GMThttp://www.mops.gov.il/BP/NoVioleneCityProject/NVCityNews/IPStationConf14_02_10.htm#Sun,14Feb201009:46:00GMThttp://www.mops.gov.il/BP/NoVioleneCityProject/NVCityNews/IPStationConf14_02_10.htmכנס מפקדי משטרה בסימן תכנית 'עיר ללא אלימות' נערך בירושלים ביום חמישי ה-14/02/10. במסגרת יום העיון והלמידה נחשף כל סגל הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל למודל העבודה של התכנית הלאומית- 'עיר ללא אלימות'. ביום העיון נטלו חלק מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, חגי פלג; מפכ"ל המשטרה, רב - ניצב (רנ"צ) דודי כהן; סמפכ"ל המשטרה, ניצב אילן פרנקו; מפקדי מחוזות המשטרה, מפקדי משמר הגבול, מפקדי מרחבים ומפקדי תחנות בכלל הרשויות בהן עתידה התכנית לפעול במהלך שנת 2010. במהלך הכנס הציגה ד"ר אורלי אינס, מנהלת המטה המקצועי של התכנית, את עיקרי התכנית, הבסיס התיאורטי העומד אחריה ואת נקודות ההצלחה שעלו עד כה משנתיים וחצי של פעילות מהפעלת התכנית בישראל. מפקדי תחנות המשטרה הוותיקות, אשקלון ורהט, הציגו בפני הנוכחים את אופן יישום התכנית בתחנות המשטרה ביישוביהם, תוך התאמת המודל לדגשים הספציפיים לכל אחת מהערים ויצירת שיתוף פעולה משמעותי ופורה עם מערכות השלטון המקומי בעיר ומול המטה המקצועי של התכנית והמשרד לביטחון הפנים. מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, חגי פלג, הציג בדבריו בכנס את כלל המאמצים האזרחיים של המשרד לביטחון הפנים המבוצעים בתחום לאחרונה, תוך דגש על הפעילויות המבוצעות להרחבת התכנית הלאומית והפעלתה ב-79 רשויות ברחבי הארץ בשנת 2010: "עיר ללא אלימות היא מודל מצוין שעושה סדר וגורם לכל הגורמים בשלטון המקומי לעבוד יחד טוב יותר ובצורה מסודרת יותר על מנת להשיג את היעדים של הפחתת האלימות. מדובר בעבודת פרך שמחייבת עקביות, מנהיגות ומחוייבות של ראש הרשות המקומית, שיוביל בעצמו את התכנית, וכן הובלתו ופיקודו של מפקד תחנת המשטרה המקומית, , תוך מתן דוגמה אישית ומתוך הבנה שמדובר במאמץ רב שנתי מתמשך" אמר המנכ"ל. מנהלת המטה המקצועי של התכנית, ד"ר אורלי אינס-קניג: "נקודת המוצא של תכנית עיר ללא אלימות היא כי יחידת השינוי חייבת להיות הרשות המקומית עצמה ובזווית המשטרתית כמובן שמדובר בתחנת המשטרה המקומית ובמפקד התחנה. יום כזה שבו כ-170 קצינים בכירים ממשטרת ישראל באים להיחשף לתכנית מהווה נקודת ציון משמעותית בהתפתחות התכנית. אין ספק כי משטרת ישראל היא גורם מרכזי ומשמעותי בכל הקשור ליכולת של התכנית להצליח ולכן ההתגייסות,מראש הפירמידה ועד לאחרון מפקדי התחנות עשויים לתת לתכנית את הדחיפה וההכרה לה היא זקוקה וראויה." מפכ"ל המשטרה, רב ניצב דודי כהן, אמר כי תכנית 'עיר ללא אלימות' היא תכנית לאומית שיש לה חשיבות מהמעלה הראשונה. מדובר בפעולה נקודתית שהחלה לפני שנים והבשילה בנקודת הזמן הנוכחית לכדי מהלך לאומי. עיר ללא אלימות מהווה הצהרה של המדינה. יש הרתמות של משרדי הממשלה ליישומה והצהרה שכזו חייבת להיות משולבת, והיא אכן משולבת ביעדיה של משטרת ישראל. התכנית מהווה ציר משמעותי ומוביל באסטרטגיה של משטרת ישראל לשנת 2010. משטרת ישראל חייבת להיות טובה יותר בכל הנוגע לאלימות ולתחושת הביטחון של ותושבי ישראל באמצעות תכנית 'עיר ללא אלימות'. סמפכ"ל המשטרה, ניצב אילן פרנקו, האמון על הבקרה, הפיקוח ויישום התכנית מטעם משטרת ישראל, ציין בדבריו כי כ-70% מתחנות המשטרה (45 במספר), יטלו חלק בשנת 2010 בתכנית. הסמפכ"ל ציין כי יש חשיבות רבה לשת"פ מלא ופורה של כ"א ממפקדי התחנות עם ראשי הרשויות, על מנת להביא להצלחה בכל הקשור לתחום האכיפה במסגרת הפעלת תכנית 'עיר ללא אלימות' ביישובים. Sun, 14 Feb 2010 09:46:00 GMT